בעקבות הביקורת בשוק ההון: יצחק שרם ויאיר פודים התנדבו להפחית הבונוסים שלהם מקבוצת שרפ"ק

קבוצת שרם פודים קלנר (שרפ"ק) פירסמה היום את תוצאותיה העיסקיות ל-2005, בהם הציגה רווח נקי של 58.5 מיליון שקל. הדו"ח הכספי מגלה כי עלות השכר של יו"ר הקבוצה, יצחק שרם, טיפס ב-2005 ל-9.3 מיליון שקל (775 אלף שקל בחודש), ושכרו של המנכ"ל, יאיר פודים, קפץ ל-11.2 מיליון שקל (933 אלף שקל בחודש).



הביקורת על שרם ופודים לא הסתכמה רק בגובה הבונוס אלא גם על המנגנון שהצמיד אותו לביצועים שנתיים קלנדריים. על פי המנגנון הזה, המנהלים תוגמלו בשנים רווחיות, ולא נקנסו בשום דרך על שנים שבהן נרשמים הפסדים. למעשה, היה להם אפילו תמריץ להעמיק את ההפסדים בשנים הרעות כדי ליצור לעצמם "רזרוות" לשנים הטובות. וכך, אחרי שבשנים קודמות (2002-2001) רשמה שרפ"ק הפסדים גבוהים, הגיעו השנים הטובות (2005-2004) ועימן תשלומי עתק לשרם, פודים ואביגדור קלנר.



הצעד הראשון בו נקטו שרם ופודים אתמול, היה הפחתת הבונוס השנתי שמחושב כשיעור מרווחי החברה. הבונוס של שרם יפחת מ-7.5% ל-5%, והבונוס של פודים יפחת מ-2.5% ל-2%. הצעד השני, הוא אימוץ של מנגנון הקרוי "סף רווח מצטבר" (High Water Mark). על פי מנגנון זה - היה ובשנה מסויימת, החל משנת 2006 ואילך, תסיים שרפ"ק את פעילותה בהפסד - יקוזז סכום ההפסד מהרווח שינבע לחברה בשנים שלאחר השנה בה נצבר ההפסד.



כך לדוגמא, אם בשנת 2006 ייווצר לשרפ"ק הפסד של 20 מיליון שקל וב-2007 יהיה לה רווח של 50 מיליון שקל, הבונוס שיקבלו שרם ופודים ב-2007 יחושב רק על 30 מיליון שקל (50 מיליון מינוס 20 מיליון שנרשמו כהפסד ב-2006).



"אני לא יודע כמה חברות עשו צעד דומה לשלנו", אמר אתמול שרם ל-TheMarker. "אני חושב שבזה אנחנו די חריגים".



למה בעצם החלטתם להפחית את הבונוס? מה גרם לכך?



שרם: אני חושב שזו היתה הציפייה של השוק מאיתנו. שמענו את זה גם מאנליסטים שמדברים איתנו.
אני אישית מאמין במנגנון כזה. אני יודע שנשמעת הרבה ביקורת על הדרך שבה נקבעים השכר והבונוסים בחברות ציבוריות. חלק מהביקורת צודקת וחלק לא. לא צודק, למשל, להשוות את עלות השכר של המנהלים - שהיא סכום ברוטו - ולהעמיד אותה מול הרווח של החברה שהוא מספר נטו. זו השוואה לא נכונה כמו שמשווים תפוחים לאגסים. החלק הנכון בביקורת הוא שצריך לקשור את הבונוסים לביצועים של החברה. ולכן, כל עוד ההפסדים מהעבר לא מכוסים - הבונוס לא ישולם. זה מנגנון שאני מאמין בו והוא דומה למה שנעשה בקרנות הון סיכון ובקרנות גידור.



האם יש מקום לדעתך לבסס את הבונוס גם לביצועי המניה?



שרם: זה מנגנון פחות טוב. ישנם מצבים שבהם חברה עושה ביצועים יפים אבל המניה דווקא יורדת כי כל שוק ההון ירד. למה צריך להעניש את המנהלים על כך? את הקשר לביצועי המניה אפשר לקשור באמצעות הענקת אופציות ולא דרך הבונוס.



מה דעתך על שכר המנהלים בחברות ציבוריות אחרות? הוא גבוה מדי? האם זה שכר הוגן?



שרם: אני לא יכול לחוות על כך דעה. זה תלוי בענף, בגודל החברה, ובבוסים של כל מנהל ומה הם שהם מוכנים לשלם לו.



האם אתה מסכים עם הטענה שהשוק העניש את שרפ"ק על השכר ששולם למנהלים דרך מחיר המניה?



שרם: אני לא חושב שהשוק העניש אותנו על השכר. לחברות החזקה תמיד נותנים דיסקאונט על שווי ההחזקות. השוק העניש את המניה בגלל ההפסדים שנגרמו בעבר, בשנות המיתון, ובגלל שזו חברת החזקות מורכבת שלא תמיד מובנת לכולם. אלה שני דברים שאנחנו מטפלים בהם. בעניין ההפסדים טיפלנו, ובשנתיים האחרונות היו לנו רווחים יפים מאוד. בשאלת המורכבות אנחנו ממשיכים לטפל. מכרנו בשנה האחרונה הרבה החזקות קטנות ומיקדנו את הפעילויות בכל אחת מהחברות. לידר פועלת היום רק בשוק ההון ובעיסקות פיננסיות בתחום הנדל"ן, אורדן ממוקדת בתעשיה, ושאר החברות מתנקות מהחזקות קטנות ומתמקדות בתחומים ברורים.



כמה חברות ציבוריות בעצם יש היום לקבוצת שרפ"ק?



שרם: יותר מדי.



איך זה קרה?



שרם: זו קבוצה שנבנתה בהתחלה עם הון עצמי קטן והדרך שלה לצמוח היתה באמצעות רכישה של חברות ציבוריות. היום, כשאנחנו יותר גדולים, אנחנו צריכים לנקוט בתהליך ההפוך ולגרום לכך שיהיו לנו פחות חברות ציבוריות ושאלו שיישארו יהיו יותר ממוקדות.