למרות ההעברה הרשמית של גרעין השליטה בבנק דיסקונט לקבוצת ברונפמן, מחזיקה המדינה ב-25% ממניות הבנק. לפי הסכם הרכישה בין המדינה לקבוצת ברונפמן, כל עוד הבעלים החדשים לא מימשו את האופציה לרכישת אותם 25% מהמניות שבידי המדינה, עליהם לקבל אישור המדינה לגבי תוכניות תגמול ובונוסים לעובדי הבנק. סמכות ההחלטה בעניין מטעם המדינה נתונה לחשב הכללי באוצר, ירון זליכה, שחתום על הסכם המכירה של דיסקונט מטעם המדינה.
ההערכה היא כי הסיבה לכך שבאוצר סירבו לאשר את הבונוס למינטקביץ נובעת מכך שבאוצר לא רואים בתשלום בונוס בגין הרווחיות שהשיג הבנק, אלא מתן פיצויי פרישה נוספים. במסגרת הסכם הפרישה זכאי מינטקביץ לתשלום שכר במשך 12 חודשים המסתכם בכ-2 מיליון שקל, כך שבצירוף הבונוס הוא היה צפוי לקבל פיצויי פרישה של כ-19 מיליון שקל.
ההנחה היא כי במשרד האוצר לא ראו בעין יפה את הדרישה לשלם למינטקביץ את הבונוס מעבר לפיצויי הפיטורים המוסכמים. למינטקביץ, שכיהן כיו"ר דיסקונט כמינוי מטעם המדינה שהיתה הבעלים של הבנק, אין הסכם בונוס התלוי בביצועי הבנק. עם זאת, יש לציין כי מינטקביץ נחשב לאחד הדמויות האחראיות לשיקומו של דיסקונט שסבל עד לפני כשנתיים מהפסדים עקב ביצוע מחיקות בגין מדיניות אשראי כושל שהונהגה בבנק בעבר.
דיסקונט צפוי לפרסם את ההתנגדות של החשב הכללי לתשלום הבונוס למינטקביץ במסגרת הדו"חות השנתיים שיפורסמו הבוקר.
האוצר עצר למינטקביץ בונוס של 17 מיליון שקל
רם דגן
29.3.2006 / 7:22