רפי איתן - הגמלאי האמיד ברשימתו עם פנסיה תקציבית של 20 אלף שקל

איתן גויס לשב"כ לאחר מלחמת העצמאות ותוך כמה שנים הגיע לדרגת ראש מטה המבצעים. הוא נחשב לאיש מבצעים מתוחכם, יעיל, שידע לבחור היטב את פיקודיו, להאציל עליהם סמכויות ולתת להם גיבוי. מעת לעת הושאלו חברי היחידה המבצעית גם למוסד. במסגרת זאת, אחד המבצעים החשובים שבהם היה מעורב איתן היה לכידתו של אדולף אייכמן בארגנטינה ב-1960. מאוחר יותר היה איתן גם ראש מוקד מבצעים של המוסד באירופה ובראשית שנות ה-70 אילץ אותו ראש המוסד דאז צבי זמיר לפרוש. איתן פנה לעסקים פרטיים עד שכעבור כמה שנים החזירו ידידו הטוב אריאל שרון לשירות המדינה, למשימות בענייני מודיעין.



שרון שיכנע את ראש הממשלה מנחם בגין למנות את איתן ליועץ לענייני לוחמה בטרור. בתפקיד זה הוא אמר בדיון בכנסת כי לישראל צפויות מאה שנות טרור ועורר עליו זעם רב. אחר כך כשאריאל שרון התמנה לשר הביטחון ב-1981 הוא מינה את איתן לראש הלשכה לקשרי מדע (לק"ם), יחידה חשאית שתפקידה היה לעסוק בריגול מדעי וטכנולוגי ובמיוחד בהשגת ציוד וחומרים לכור הגרעיני בדימונה.



איתן, בגיבויו של שרון, ביקש להרחיב את סמכויות היחידה ולהוכיח כי הוא יכול להקים יחידת מודיעין טובה יותר מהמוסד. וכך הוא הורה להפעיל את איש מודיעין הצי האמריקאי, ג'ונתן פולארד, שהתנדב לספק מידע לישראל. איתן נפגש אישית עם פולארד הדריך אותו והכינו למשימות. ב-1985 נעצר פולארד ומאז הוא בכלא.



ממשלת ישראל התנצלה בטענה כי זה היה מבצע "בלתי מוסמך". איתן התפטר, אך תמיד רמז, ובצדק, כי כל הממונים עליו, כולל ראשי הממשלות יצחק שמיר ושמעון פרס ושרי הביטחון משה ארנס ויצחק רבין ידעו ואישרו את הפעלת המרגל בארה"ב ונהנו מהמידע רב-הערך שהוא סיפק.



לעזרת איתן נחלץ שוב שרון, אז שר התעשייה והמסחר שריפד לו את ההתפטרות במשרה נוחה בקונצרן כימיקלים לישראל. מהמשרה הזאת היתה דרכו של איתן לעסקים בינלאומיים קלה מאוד.