וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

קרב המיליונים בשוק המט"ח

איתן אבריאל

29.3.2006 / 15:11

סיטיבנק נגד קרדי סוויס: שני בנקים זרים קנו ומכרו שקלים ב-2 מיליארד דולר בבוקר אחד. מי ניצח ומי הפסיד?

יום שישי לפני שבוע וחצי היה סתם יום רגיל במדינה ובמשק: לא קרו בו אירועים מיוחדים ולא נמסרו בו הודעות יוצאות דופן. אלא שבשוק מטבע החוץ, השוק הפיננסי היחידי הפתוח לפעילות ביום שישי, נרשמה דרמה של ממש.

שני בנקים זרים ענקיים נלחמו זה בזה, באמצעות מטחי מזומנים בהיקפים של מאות מיליוני דולרים להפגזה. הפרס למנצח: 4 מיליון דולר. היקף המזומן שעבר ידיים בקרב: 2 מיליארד דולר.

בדיוק כמו ברוב מדינות העולם, שוק מטבע החוץ הישראלי הוא הנזיל, העמוק והמשוכלל מכל שאר השווקים, לרבות שוקי המניות או איגרות החוב. אלא שאירועי אותו יום שישי ממחישים היטב לכל מי שעוד צריך הוכחה כזו, שגם שוק המט"ח נתון למניפולציות ולהשפעה של בעלי האינטרסים הפועלים בו.

סרט הוליוודי


הסיפור כולו נראה כאילו נלקח מסרט הוליוודי טיפוסי. לפני כחודש וחצי ניגש מנהל השקעות בקרן גידור הפועלת בחו"ל, ורכש מסיטיגרופ נכס פיננסי יוצא דופן, הנושא את השם "אופציית one touch". הבנייה של המכשיר הזה אמנם מורכבת, אבל המהות שלו פשוטה להפליא: אם שער המט"ח המקומי נוגע במהלך תקופת חיי האופציה בשער הנתון - המוכר משלם לקונה את כל הכסף; אם לא - אין תשלום.

במקרה הזה, הזמינה קרן הגידור אופציה שתשלם לה 4 מיליון דולר, אם שער הדולר בישראל ייגע, ולו פעם אחת במהלך התקופה, בשער של 4.65 שקלים. אורך חיי האופציה נקבע לחודש, ותאריך הפקיעה שלה נקבע ליום שישי ה-17 במארס.

עם פתיחת המסחר באותו יום שישי, שער הדולר היה 4.685 שקלים - רחוק מאוד משער ה-one touch, במיוחד ביום מסחר דל אירועים כלכליים כמו יום שישי. אלא שאז יצאה קרן הגידור לקרב על האופציה, ובאמצעות קרדי סוויס החלה להזרים לשוק המטבע המקומי היצעי ענק במטרה להוריד את השער. הסוחרים של קרדי סוויס ירו לכל הכיוונים ובכל שיטות המסחר, בתחילה בהוראות למכירת דולרים בהיקף של 5 מיליון דולר, ובהמשך ב-10 מיליון דולר לפקודה. עם היצעים כאלה, החל הדולר כמובן לרדת: הוא ירד ל-4.67 שקלים, המשיך ל-4.66, ואף התקרב ל-4.65 שקלים.

מי ניצח?


ואולם בשוק המט"ח מול כל מי שמרוויח יש משהו שהולך להפסיד - ומול קרדי סוויס התייצב בנק ענק נוסף, סיטיגרופ. סיטיגרופ הזרים הוראות לקניית דולרים בהיקפים דומים למכירות של קרדי סוויס, כולל פקודות קנייה בודדות בהיקף של 50 מיליון דולר כל אחת.

הקרב היה מאוד צמוד. בשלב מסוים התקרב שער הדולר עד ל-one touch, ברמות שסביב 4.654, ונראה היה שהשווייצים הולכים לנצח. אלא שסיטי לא ויתר והמשיך להזרים ביקושי דולרים בסכומים ענקיים, וגם נהנה מסיוע בלתי צפוי. בנקים וחברות עסקיות מקומיות, שעד כה צפו בדרמה מהצד, החליטו שהשער שאליו הגיע הדולר נמוך למדי, והחלו גם לקנות דולרים. בתוך 5 שעות בלבד, כשכל המשק כבר יצא לחופשת סוף השבוע, עברו בשוק המט"ח 1.9 מיליארד דולר - פי שניים מיום מסחר רגיל ופי חמישה מיום שישי טיפוסי.

מי ניצח? כמה עסקות בוצעו בשער של 4.651 שקלים לדולר, אבל שער ה-4.650 לא נפרץ עד לקביעת השער היציג. קרדי סוויס הפסיד, סיטיגרופ ניצח. למעשה, סיטי הרוויח פעמיים: הוא גם לא היה צריך לשלם את ה-4 מיליון דולר של אופציית ה-one touch, וגם זכה במהלך הקרב לרכוש דולרים בשערים נמוכים, בגלל הלהיטות של קרדי סוויס למכור דולרים בזול. אין ספק שאחד הסוחרים בחדר עסקות המטבע של סיטיגרופ בלונדון הזמין באותו יום את חבריו סיבוב של משקאות, בפאב שבו הם נוהגים להתכנס בסוף יום המסחר. בפעם הבאה אולי יהיה זה דווקא הבנק השווייצי שינצח.

ואולם מעבר לסיפור הטוב, מדגיש הקרב בין סיטי לקרדי סוויס כמה אמיתות חשובות על שוק המט"ח:

* כשיש הרבה כסף על השולחן, גופים גדולים יודעים להזיז כל שוק בעולם. זה קורה במניות, באיגרות חוב, בזירת השקל-דולר ואפילו בשוקי המטבע הבינלאומיים. כשסיטיגרופ או מישהו מהליגה הזו נמצא בצד השני של השולחן - לא מומלץ ללכת נגדו.

* אם מישהו החזיק דולרים ומרגיש פגוע מהירידה של הדולר באותו יום - אין לו בפני מי להתלונן. בכל העולם וגם בישראל לא נחשבים מטבעות כניירות ערך, והמסחר בהם אינו כפוף לרשויות הבורסות ולחוקים שלהן. במלים אחרות, זו אכן היתה מניפולציה, אבל היא חוקית, מקובלת, כולם עושים זאת, וכך למעשה מתנהל שוק המט"ח ברמה היומיומית.

* הבנקים הישראליים נהפכים שחקנים שוליים בשוק המטבע שלהם. מתוך 1.9 מיליארד דולר שהחליפו ידיים באותו אירוע, רק 316 מיליון דולר, 17%, עברו דרך הבנקים הישראליים. המחזורים והיקף הפעילות בשוק הזה גדלים כל הזמן - אבל האקשן האמיתי נמצא בחדרי העסקות בלונדון.

* מסחר במט"ח הוא עסק לשחקנים גדולים במיוחד. בטווח הארוך נקבעים רמות השערים על פי יחסי הכוחות הכלכליים, אבל בטווח הקצר אין לשחקן קטן קצה של מושג לאיזו סערה או לאיזה צד של קרב ענקים הוא עשוי להיקלע.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully