המדינות המתפתחות משתלטות מחדש על סיומות האינטרנט הרווחיות שלהן

ממשלות במדינות מתפתחות ברחבי העולם החלו להבין את הכוח הטמון בסיומות האינטרנט שלהן על רקע העלייה בפופולריות של האינטרנט, ולהתייחס אליהן כמקור הכנסה. יותר מעשר מדינות וארגונים ממשלתיים רכשו שליטה בשמות הדומיין של המדינות שלהם בשנים האחרונות, מידיי אנשים פרטיים אשר השתלטו עליהם בשנות ה-90 - שנים לפני שהממשלות הבינו את הפוטנציאל של האינטרנט.



אחד הסיפורים המעניינים בהקשר זה, אשר פורסם לאחרונה ב"וול סטריט ג'ורנל", הוא סיפורו של ניואיי (Niue), אי זעיר ועני בדרום האוקיינוס השקט. סיומת האינטרנט שלו היא .nu. הסיומת נרכשה בשנות ה-90 המאוחרות על ידי יזם ממסצ'וסטס ביל סמיץ'. הסיומת זכתה לפופולריות עצומה בשוודיה, משום שמשמעותה בשוודית "חדש". סמיץ' הקדיש חלק מהרווחים שקצר בשוודיה כדי להעניק לכל תושבי האי - 1,200 במספר - גלישה חינם באינטרנט אלחוטי.



אולם, כמה בכירים באי טענו כי נלקח מהם במרמה נכס לאומי חשוב ורווחי, ודרשו מסמיץ' נתח גדול יותר מהרווחים. העימות הפך לנושא העיקרי בבחירות שנערכו באי בשנה שעברה.



לפני שנתיים רכשה איי קיימן את השליטה בסיומת האינטרנט שלה, .ky, מיזם אמריקאי אשר שיווק את השם בקנטאקי. קזחסטאן ודרום אפריקה נאבקו גם הן כדי להשיב לעמן את השליטה בשמות הדומיין שלהן.



הגוף האחראי על החלטות מעין אלה - Icann - הכיר בשנים האחרונות בשליטה הריבונית של כל מדינה בשם הדומיין שלה. לפני כן, נהג הארגון להעביר שליטה בסיומות רק במקרים בהם הדבר פעל לטובת קהילת האינטרנט ואם שני הצדדים הסכימו לשינוי.



עם סיומות האינטרנט הקליטות נימנת למשל הסיומת של האי טבאלו - .tv - המשווקת לחברות טלוויזיה ומדיה. האי מכר את הזכויות על הסיומות ליזם אמריקאי ב-50 מיליון דולר ב-2000. לאחר מכן נמכרו הזכויות לוריסיין. סיומות נוספות הן .md של מולדובה - המשווקת לרופאים ו-.la של לאוס - המשווק לתושבי לוס אנג'לס. מולדובה השתלטה מחדש על הסיומת ב-2003.