טירונות שיפוטית בעזרת אוזו ומוזו

את רוב הפרטים הללו גילינו ביום דיונים שגרתי אצל גלדשטין ביום חמישי שעבר. ביום זה נקבעו בפני השופט כשישה דיונים שהתנהלו - למרות הארשת הקלילה - ברצינות, במהירות וביעילות רבה.



גלדשטין מונה לבית המשפט המחוזי בתל אביב לפני תשעה חודשים וכבר ביומו הראשון המתינה לו קבלת פנים חגיגית בדמות ערימת תיקים ענקית שהכינה לכבודו המזכירות. מאז, כך נראה, הוא לא נח לרגע. אומנם ידוע כי רשמים ושופטים בפועל עוברים למעשה מעין "טירונות שיפוטית", בה צריך המועמד להוכיח את עצמו כדי שיוכל בבוא העת לזכות למעמד של קבע. ואולם גלדשטין, מעידים



הפרקליטים (וגם מאבטחי בית המשפט), פשוט מכור לעבודה: שבעה ימים בשבוע דולק האור בלשכתו. בימי שישי הוא מופיע עם שחר וכך גם במוצאי שבת. העבודה לעולם אינה נגמרת.



זו כנראה היתה הסיבה לכך שבית המשפט היה האתר אותו בחרה רעייתו של השופט לערוך לו את מסיבת יום הולדתו ה-53. "הוא מזל גדי טיפוסי", אומרות המזכירות, "עובד קשה, חרוץ ועם זאת מאוד אנושי, חם ו'יורד אל העם'".



ואכן, על החום והאנושיות של השופט קל לעמוד כבר לאחר שעה קלה באולמו, ולו מחומר הקריאה שהציע לבני המשפחה המתקוטטים. גלדשטיין הציע לצדדים, לא פחות ולא יותר, לעיין בספרו של אפרים סידון "אוזו ומוזו מכפר קאקרוזו". לפי סיפור המעשה, תוך כדי סכסוך מר גילו הניצים שהצד השני אינו מפלצת והם צאצאים לשני אחים.



הספר לא היה באותם רגעים בידי השופט ("הקלדנית לקחה אותו להקריא לילדים שלה"), אבל מי שיקח את ההמלצה ברצינות ימצא כאן, כך נראה, לא מעט חומר למחשבה.



אנושיות רבה הפגין השופט גם בהמשך כשהופיע בפניו חירש-אילם, שהצד השני טען כי יש לבדוק אם אינו מוגדר גם כחולה נפש עקב נכויותיו הפיסיות. "הבעיה היא לא באנשים עם מוגבלויות, אלא בנו כחברה שמוגבלים בהבנת הצרכים המיוחדים שלהם", הסביר גלדשטין לצדדים.



כשבחנו את התנהגות הפרקליטים באולם שמנו לב להתנהגות לא כל כך מנומסת של אחדים מהם: מתוך כשמונה עורכי הדין שהופיעו ביום הדיונים אחד מהם הגיע ללא הגלימה המסורתית השחורה אותה עוטים עורכי הדין. הוא בחר דווקא להגיע חנוט בחליפה ועניבה. אותו פרקליט אף שכח להקפיד גם על יתר כללי ההתנהגות ודיבר עם השופט בישיבה ממקומו, מבלי שהוא טורח לקום כמקובל כל אימת שהוא פונה לשופט. יתר הפרקליטים נהגו כהלכה, אך אחת מהם התפרצה שוב ושוב לדברי השופט, כנראה מתוך חשש שיקבל החלטה מבלי שתינתן לה הזדמנות להשמיע את דברה.



אחרי שעתיים עזבו כל הפרקליטים את האולם, בדיוק כפי שהבטיח גלדשטין, מחויכים ומודים לשופט ביציאה מהאולם. יכול להיות שכמה שופטים יכולים ללמוד ממנו לא מעט.