נגיד בנק ישראל: "למרות הצמיחה במשק בשנים האחרונות, גדל העוני בישראל"

בהגישו הבוקר את הדו"ח השנתי על כלכלת ישראל לשנת 2005, קבע הנגיד כי לשם כך, המדיניות המקרו כלכלית חייבת לשמור על משמעת תקציבית, יציבות מחירים ויציבות פיננסית. במקביל המדיניות צריכה לקדם את הרפורמות המבניות שנועדו לשפר את מצב התשתיות ולהגביר את התחרות במשק.



הנגיד ממליץ לממשלה לשמור על משמעת תקציבית, תוך חתירה להמשך תוואי פוחת של יחס ההוצאה הציבורית לתוצר ושל הגרעון התקציבי.



לדעת הנגיד, נדרשת מדיניות מתמשכת וממוקדת לצמצום העוני. למרות הצמיחה במשק בשנים האחרונות, גדל העוני בישראל, הן על פי המדידה היחסית והן על פי מדידת מבוססת של סל צרכים חיוניים. גידול זה הוא בהשפעת המיתון המתמשך של תחילת העשור והקיצוץ בקצבאות החל משנת 2002, שנועד להגדיל את ההשתתפות בשוק העבודה ככלי חשוב לצמצום העוני בטווח הארוך.



לדברי הנגיד, לשם הפחתת העוני בטווח הבינוני נדרשים מכלול של צעדים במסגרת רב שנתית שיתמקדו במגזרים המאופיינים בשיעורי עוני גבוהים במיוחד: עובדים בשכר נמוך, קשישים, חרדים וערבים. במקביל נדרשת התאמה מסויימת של חלק מהקצבאות למי שאינם כשירים להשתלב בשוק העבודה.



הנגיד ממליץ להגדיל את ההשקעות בחינוך ואמר כי חשוב שהקצאת המקורות לשירותי החינוך תבטיח רמת חינוך נאותה לאוכלוסייות החלשות, ושתגביר בטווח הארוך את סיכוייהן להשתלב בשוק העבודה.



מדו"ח בנק ישראל עולה, כי בשנת 2005 נמשכה ואף התבססה צמיחת המשק: התוצר גדל בקצב מהיר של5.2% וגידולו הובל על ידי הסקטור העסקי שהתרחב ב-6.6%. כמו כן גברה השתלבותו של המשק הישראלי בכלכלה העולמית.

הנגיד הוסיף כי המדיניות המקרו הכלכלית בשנת 2005 עמדה ב-3 היעדים: האינפלציה אשתקד הסתכמה ב-2.4% - בתחום היעד של יציבות המחירים, והגרעון בתקציב בשיעור של1.9% מהתוצר וקצב גידול של 0.3% בהוצאה הממשלתית היו נמוכים מתקרותיהם. כך התאפשרה ירידה משמעותית של יחס החוב הציבורי לתוצר, אולם היא עדיין גבוהה מאוד בהשוואה בינלאומית. השיפור בסביבה המקרו כלכלית ובמצבו של המשק התבטא בתחומים רבים, ובהם ירידה באבטלה מ-9.8% בסוף שנת 2004 ל-8.8% בסוף שנת 2005, תוך עליית התעסוקה ושיעור ההשתתפות בכוח העבודה.



פישר אינו מודאג מירידות השערים שפקדו אותו מאז הבחירות. בתשובה לשאלות עיתונאים במסיבת העיתונאים שבה הציג את הדו"ח השנתי של בנק ישראל, אמר הנגיד כי "לוקח זמן לשוק המניות להתייחס למה שקרה בבחירות וקיימת אי ודאות לגבי המדיניות של הממשלה בעתיד. אני מניח שתוך זמן קצר ראש הממשלה ייצא עם הכרזה לגבי המדיניות שהוא מתכוון לבצע, ונראה איך השוק יגיב". הנגיד הוסיף כי "צריכים להבין שהשווקים עולים ויורדים. אי אפשר לצפות שהשוק יעלה כל יום".



בהתייחסו להצעות להגבלת שכרם של ראשי הבנקים, אמר הנגיד כי "בנק ישראל לא מתכוון להתערב במדיניות הבנקים לקביעת משכורות מנהלי הבנקים ובכיריהם. יש לכולנו נטייה לחשוב שאפשר לטפל בבעיה זו בחקיקה, אבל זה לא יצליח ולא כדאי לנסות. יש לבנקים בעלים והם החליטו לשלם את הסכומים הללו. השאלה שאני שואל את עצמי היא האם יש עיוותים בנהלי קביעת השכר של המנהלים בבנקים. אם נוכל לזהות את העיוותים הללו- אם קיימים".



הנגיד, שהגיש את הדו"ח לממלא מקום ראש הממשלה, אהוד אולמרט, מסר כי "שמעתי מאולמרט שהוא מתכוון להמשיך במדיניות הכלכלית. הוא הבטיח שהממשלה שלו תשמור על אותה המסגרת. אני מעודד ממה ששמעתי ומניח שהמדיניות הזו תימשך".

בתשובה לשאלה אם אולמרט כראש ממשלה צריך להחזיק בידו את תיק האוצר, אמר פישר כי "להיות רה"מ זה מאוד קשה ובמדינת ישראל זה קשה שבעתיים. נדמה לי שלקחת את שני התפקידים הללו יהיה מאוד קשה, ואני לא שמעתי רמזים שהוא רוצה בזה".



פישר סירב להתייחס לניהול המדיניות הכלכלית במקרה שיו"ר העבודה, ח"כ עמיר פרץ, יכהן כשר אוצר. הוא אמר כי "לא אתייחס למועמד כזה או אחר, אלא רק למדיניות הדרושה של שר אוצר והממשלה. נקווה מאוד (ששר האוצר הבא) ימשיך לפעול במדיניות של אולמרט. אפשר לשנות את סדרי העדיפויות בתקציב בלא לפגוע במסגרת הכללית. אם לא נעמוד ביעדים המאקרו כלכליים - זה יכול לגרום נזק למשק".



אשר לתביעות להעלאת שכר המינימום, אמר הנגיד כי "מסוכן להעלות את שכר המינימום בשיעור מוגזם. אם נעלה את שכר המינימום - יש לכך השפעה שלילית לגבי התעסוקה. זה לא אומר שאם שכר המינימם יעלה באופן איטי במקביל לעלייה בשיעור הצמיחה של המשק או משהו בדומה לכך - זה ישפיע בהרבה על התעסוקה. ברור שכמה שנעלה אותו יותר הרי שההסתברות שנגרום נזק לתעסוקה ולשיעור האבטלה יותר גבוה".



מדו"ח בנק ישראל עולה כי הבנק הפחית את תחזית הצמיחה לשנת 2006, וקבע שהצמיחה במשק תעלה השנה ב-4.2% לעומת 4.3% בתחזית קודמת, וצמיחה של 5.2% בשנת 2005. פישר אמר כי התחזית של 4.25% מבוססת על ציפיות ותחזית של ענפי המשק, וכי היצוא יוביל את תהליך הצמיחה תוך התאוששות בצריכה הפרטית ובהשקעות.

לפי התחזית החדשה התוצר לנפש יגדל השנה רק ב- 2.4% לעומת 3.4% בשנת 0052
בשנת .2005 התוצר העסקי יגדל ב- 5.4% לעומת .6%6.

לדברי הנגיד, המשך ההצלחה של הכלכלה הישראלית תלוי בהתפתחויות הכלכלה העולמית ובמצב הגיאופוליטי. אבל הגורם החשוב ביותר שעליו יש לנו שליטה הוא המשך האסטרטגיה הכלכלית שהממשלה הובילה ב- 3 השנים האחרונות שעיקרה: המשך האסטרטגיה התקציבית, בעיקר שמירה על גרעון נמוך ובדרך זו המשך הורדת נטל החוב בתמ"ג".

הוא הדגיש שיעד שני הוא "להמשיך בהורדת החוב בתמ"ג שתפחית את הרגישות של המשק לזעזועים חיצוניים. חוב גדול הוא הגרורם החשוב ביותר עבור חברות דירוג האשראי כאשר הן מדרגות את המשק הישראלי".

הנגיד הוסיף כי יש להמשיך ולשמור על האסטרטגיה המוניטרית כאשר בנק ישראל ימשיך לפעול כדי לשמור על יציבות המחירים, וכן להמשיך ברפורמות במשק. "צריכים להמשיך ברפורמות החיוניות לבניית מערכת פיננסית מודרנית לשפר הפיקוח על המשקיעים המוסדיים ולהביא אותו לרמה אחידה וגבוהה".