היועץ המשפטי לממשלה הורה לרב הראשי יונה מצגר שנחשד בקבלת טובות הנאה להתפטר, או שיפתח בהליך להדחתו

היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, החליט היום לסגור את תיק החקירה נגד הרב הראשי האשכנזי, יונה מצגר, ולא להגיש נגדו כתב אישום בגין קבלת טובות הנאה מבתי מלון שבהם התארח. עם זאת, לנוכח הממצאים שהתגלו בחקירתו של מצגר, שאף שיקר בחקירה, קורא מזוז למצגר לפרוש מתפקידו כרב הראשי. מזוז אף מזהיר, כי אם מצגר יסרב להתפטר, יינקט נגדו הליך מינהלי של הדחה באמצעות הוועדה למינוי דיינים.



"נוכח הפגמים בהתנהלותו, ראוי היה שהרב מצגר ייטול אחריות אישית ויחליט בעצמו על פרישה מתפקיד דיין ורב ראשי", כתב מזוז, "המשך כהונתו עלול לפגוע פגיעה קשה במעמדה של הרבנות הראשית ושל בית הדין הרבני הגדול".



חקירת המשטרה נפתחה בדצמבר 2004 בעקבות פרסום תחקיר ערוץ 2 על אירוח חינם שקיבל מצגר במלון "מצודת דוד" בירושלים, בפסח לפני שנתיים. לפני כחודש החליט פרקליט המדינה, ערן שנדר, לאמץ את המלצת פרקליטות מחוז ירושלים לסגור את התיק בשל חוסר ראיות מספיקות, ולנקוט נגדו צעדים מינהליים. היועץ מזוז אימץ את ההמלצה, והודיע היום על החלטתו לשרת המשפטים, ציפי לבני; לנשיא בית הדין הרבני הגדול, שלמה עמר; ולבא-כוחו של מצגר, עו"ד דוד ליבאי.



החקירה הפלילית עסקה בשלוש פרשיות. ביוני 2003 שהתה משפחת הרב במלון "פרימה המלכים". את התשלום עבור החדר של הרב ואשתו מימנה הרבנות הראשית, ואת התשלום עבור חדרם של שלושה מילדי הרב מימנה עמותת בית הכנסת "ישורון". הפרשה השנייה היתה התארחות משפחת מצגר במלון "מצודת דוד" בארבעה חגים בין אוקטובר 2003 לאוקטובר 2004. בחלק מהפעמים מימנה המדינה את שהותה של משפחת מצגר, אף שלרשות הרב עמדה באותה תקופה דירת שרד בירושלים; ובפעמים אחרות שילם הרב למלון תעריפים מוזלים מאוד תמורת שהותו. הפרשה השלישית נגעה לשהייתו של מצגר במלון "רנסנס". בנובמבר 2003 חתם מצגר על חוזה שכירות על דירה בירושלים, כשתחולתו נקבעה רטרואקטיווית מאוגוסט 2003. המדינה מימנה הן את שכירת דירת השרד והן את שהייתו במלון "רנסנס" בירושלים באותה התקופה.



בסופו של דבר החליט מזוז לסגור את התיק הפלילי. "ההחלטה לא היתה פשוטה כלל ועיקר", כתב היועץ, "בחלק מהפרשיות ניתן לומר שהתשתית הראייתית קרובה לרף הנדרש להעמדה לדין, והתמונה מעוררת לא מעט תהיות וספקות. אולם בסופו של דבר לא נמצאה הדרך לבסס סיכוי סביר להרשעה, כנדרש".



ואולם החלטתו של היועץ, המתפרשת על 30 עמודים, עוסקת גם בהיבטים אחרים של התנהלותו של מצגר, ונזכרות בה גם פרשיות קודמות ששמו של מצגר נקשר בהן. היועץ הגיע למסקנה, כי לא ראוי שמצגר ימשיך לכהן בתפקידו. "התנהלותו של מצגר בפרשיות שנחקרו, והתנהלותו בחקירתו שבה בחר להתחמק ממתן תשובות מלאות ואף לומר דברים שאינם אמת - חותרת תחת נורמות המצופות ממנו כרב ראשי לישראל", כותב מזוז, "ראוי ונכון לעסוק גם בפרשיות קודמות, שכן יש בהן כדי להוות משקל מצטבר כשעוסקים בהליך של בחינת התאמתו של הרב מצגר לתפקידו הרם".



בהחלטת היועץ מופיעים גם ציטוטים קשים של הרב הראשי לשעבר, אליהו בקשי-דורון, ושל הרב הראשי שלמה עמר על מידת התאמתו של מצגר לתפקיד הרב הראשי לישראל. מזוז מוסיף כי "הרבנות הראשית היא מוסד ממלכתי חשוב, בעל סמכויות חוקיות, הלכתיות ומוסריות. בענייננו מדובר גם על מערכת בתי הדין הרבניים. כבודם ומעמדם של גופים אלה חיוני הוא איפוא, וכך גם אמון הציבור בהם. אכן, העברה מתפקיד של נושא משרה בכיר איננה עניין פשוט וקל ערך. על אחת כמה וכמה כשמדובר בתפקיד בכיר כל כך של רב ראשי לישראל. אולם, לאור כל המפורט, אין מנוס מהתמודדות עם סוגיית ההתאמה לכהונה".



סניגוריו של מצגר, עו"ד דוד ליבאי ועו"ד אלעד רט, הודיעו כי הם "מברכים על החלטת היועץ לסגור את התיק. אירוח הרב בבתי מלון בירושלים נעשה בתקופה שבה לא עמדה לרשותו דירת שרד בעיר. אנו מצרים על כך שהיועץ המשפטי מצא לנכון, למרות סגירת התיק, להמליץ המלצות אישיות בטרם ניתנה לרב זכות השימוע, ותגובתנו להמלצות אלה תינתן לאחר לימוד הדו"ח".



ח"כ יצחק לוי (האיחוד הלאומי-מפד"ל) קרא למצגר להתפטר מתפקידו בעקבות החלטת מזוז. "על מצגר להתפטר למען השמירה על כבודה של הרבנות הראשית. הרבנות צריכה לסמל לעם היהודי את הערכים היהודיים של מוסר ויושר ציבורי, ואסור שיוטל בה חשד לשחיתות".