מחריף המאבק בין האוצר לנגיד: שלום: אשמור על יעד הקטנת החוב הלאומי ביחס לתוצר; קליין: לצמצם תשלומי הביטוח הלאומי למובטלים

מאת מוטי בסוק

שר האוצר, סילבן שלום, תומך במשמעת תקציבית, ובדעתו להיצמד ליעד ארוך טווח של הורדת יחס החוב הלאומי לתוצר; כך אמר בדיון הראשון שקיימה הממשלה בתקציב 2002. לדברי שלום, בתקציב 2002 יהיה גידול משמעותי מאוד בתקציבי התשתיות תוך שימוש בשיטות ה-PFI וה-BOT. שלום אמר עוד, כי נעשה מאמץ מיוחד להילחם בביורוקרטיה, וכי תהיה הגדלה משמעותית גם בתקציבים לתשתיות אנושיות, שכן אי השוויון החברתי הוא פצצה המתקתקת מזה זמן רב.

הדיון יוחד לסדרי העדיפויות של הממשלה בתקציב 2002, ונמשך 3.5 שעות בלבד; שר הביטחון, בנימין בן אליעזר, הציג בדיון את דרישת מערכת הביטחון לתוספת תקציבית של 3.1 מיליארד שקל ל-2002, ונימק את הדרישה בצורך לממן את הוצאות הביטחון השוטף עקב האירועים בשטחים, וכדי להגביר את מוכנות הצבא למקרה של הידרדרות אזורית. הנגיד, ד"ר דוד קליין, נכח בישיבה אך לא ביקש את רשות הדיבור.

בקרוב יתקיימו עוד שלושה דיונים לקביעת סדר העדיפויות, האחרון בתחילת ספטמבר, ובו ייקבעו תקציב ההוצאות של הממשלה ותקציבי כל המשרדים לשנה הבאה.

שלום אמר בדיון כי אם הממשלה תביא בתקציב 2002 בשורה כלכלית-חברתית, בזה יהיה שכרה. לדבריו, אחוז צמיחה שווה ל-20 אלף מקומות עבודה חדשים. אם ב-2002 המשק יצמח כפי שהעריכו, ב-3.5%-4% ייתוספו למשק כ-80 אלף מקומות עבודה, אמר שלום, וזאת בתנאי שלא יגדל מספר העובדים הזרים.

שלום רמז לנגיד ואמר: "יש המדברים על הצורך לנקוט במדיניות פיסקלית מרסנת. נראה כי אנשים אלו לא פגשו מעולם מובטלים, קשישים, נכים, משפחות חד הוריות או חסרי דיור. אולי מתוקף תפקידם וישיבתם במשרדים הם רואים דברים באופן חד ממדי".

"לא ניתן להבריא את המשק תוך פגיעה בחברה", המשיך שלום, "תוך התעלמות מהמובטלים. למשק שני עוגנים - התקציבי והמוניטרי. מדינה שכל אחד מעוגניה מושך לכיוון אחר, אינה יכולה לתפקד. מי שמופקד על העוגן המוניטרי צריך לפעול בתיאום עם הממשלה". שלום הזכיר כי נגיד הבנק המרכזי בארה"ב, אלן גרינספאן, הוריד בחודשים האחרונים את הריבית כמה פעמים, אף שהאינפלציה בארה"ב גבוהה יותר, הריבית נמוכה יותר, והצמיחה גבוהה יותר.

שלום אמר כי באחרונה עודכנה תחזית הצמיחה של האוצר ל-1% בלבד ב-2001; פירוש הדבר ירידה של 1.5% בתוצר לנפש. גם בעולם עודכנו באחרונה תחזיות הצמיחה כלפי מטה. בשל ההאטה, הכנסות המדינה ממסים עשויות לרדת באופן ניכר, אך האוצר אינו מתכוון לקצץ במקביל מיליארדים בסעיפי ההוצאות.

קליין: יש לצמצם תשלומי הביטוח הלאומי למובטלים ב-2002

הממשלה צריכה לצמצם ב-2002 את תשלומי הביטוח הלאומי למובטלים, כולל מובטלים חרדים; את הכספים שייחסכו יש להפנות למתן תמריצים למצטרפים לשוק העבודה - כך אמר אתמול (ראשון) נגיד בנק ישראל, ד"ר דוד קליין. הנגיד אמר את הדברים בכנס מדיניות ממשלתית ואי-שוויון שארגנה מחלקת המחקר בבנק ישראל בבנייני האומה בירושלים.

לדברי קליין, הממשלה צריכה להמשיך לשמור על היעדים ארוכי הטווח אותם אימצה לפני כשנה, יעדי מאסטריכט, בהם יציבות מחירים, גירעון פוחת בתקציב ועוד. הוא אמר, כי הורדת הגירעון תאפשר לבנק ישראל להמשיך במדיניות של הורדת הריבית, שמיועדת לייצב את המחירים במשק. לדבריו, מעוטי ההכנסה נהנים יותר מיציבות המחירים מאלו שהכנסתם גבוהה.

קליין אמר עוד, כי את ההוצאות המיוחדות למערכת הביטחון יש לממן בדרך אחת, על חשבון סעיפים אחרים בתקציב המדינה. "בשום אופן אין להגדיל לשם כך את הגירעון בתקציב המדינה או את נטל המס. מהלך כזה יפגע בסיכויי המשק לצאת מההאטה ולעבור למסלול של צמיחה", אמר.

הנגיד ציין בכנס, כי הגיעה העת שהממשלה תגבש מדיניות כלכלית-חברתית מקיפה. "עד היום הממשלה לא קיימה אף לא ישיבה אחת בנושאים חברתיים. הפערים בישראל, שפעם היו מהנמוכים בעולם, הם עתה מהגבוהים בעולם. הגיעה הזמן שהממשלה תקבע סדרי עדיפויות חברתיים. ברגע שהממשלה תגדיר את צמצום אי השוויון בחברה כיעד מרכזי ותפנה תקציבים למטרה זו - ישראל תעשה צעד אחד גדול קדימה בתחום החברתי".

בכנס הוצגה עבודתם של עדי ברנדר, אסנת פלד וניצה קסיר מבנק ישראל, על אוכלוסיית הלא משתתפים בשוק העבודה. העבודה קובעת, כי שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בארץ בגילאי העבודה העיקריים, 25 עד 54, נמוך לעומת מדינות מפותחות אחרות, וכי הפער לא הצטמצם בעשור האחרון. עוד עולה מהעבודה, כי בעשר השנים האחרונות גדל היקף הקצבאות - דבר שתורם לירידה גוברת בשיעור ההשתתפות בשוק העבודה.