סול-ג'ל מסתערת על שוק התרופות למחלות עור

טכנולוגיה חדשנית בידיה של חברה קטנה עלולה להיות מלכודת דבש. טווח היישומים של טכנולוגיית סול-ג'ל פותח בפניה אופק רחב של שיתופי פעולה ואופציות שחברה בעלת צוות מחקר ופיתוח של 6 איש ומשאבים כספיים מוגבלים יתקשה למצות.



מנכ"ל החברה אלון סרי-לוי וסמנכ"ל המחקר והפיתוח עופר טולדנו מצהירים כי החברה ממוקדת ביישום טכנולוגית הכימוס שפיתחה בתחום הקוסמטי ומחלות העור. עם זאת החברה התפתתה לשיתוף פעולה אחד שחורג מתחום הדרמטולוגי, אולי משום שבמקרה זה מדובר בשיתוף פעולה בין טולדנו לבין חברת מכתשים אגן, אותה הוא מכיר היטב, כמי ששימש מנהל מחלקת הפורמולציות בחברה במשך שנים רבות.



סול-ג'ל החלה בפיתוח משותף של חומר הדברה בשחרור מושהה באמצעות טכנולוגיית סול-ג'ל. הטכנולוגיה שפיתחה החברה תפתור ליצרנית מוצרי ההדברה את אחת הבעיות המעיקות על חברות בתחום האגרו כימי. לדברי טולדנו, חומרי ההדברה אינם יציבים ועל כן לאחר זמן קצר הם מתפרקים, והמזיק חוזר לתקוף את הצמח. תהליך זה מצריך שימוש בכמות גדולה יותר של חומר הדברה כדי להשיג את האפקט הרצוי. "הפוטנציאל פה עצום", אמר טולדנו, "משום שהבעיה של חומרי ההדברה היא ההשפעה הסביבתית שיש להם". תהליך הכימוס (מיקרו אנקפסולציה) של החומר הפעיל יאפשר לשחרר אותו בצורה מבוקרת, באופן שיקטין את המינון הדרוש כדי להשיג את אפקט ההדברה הרצוי ליחידת שטח נתונה.



סול-ג'ל ומכתשים אגן ינסו את ההיתכנות של הטכנולוגיה שפיתחה סול-ג'ל בגרסה הגנרית (חיקוי מקור) של קוטל החרקים למדה סיהלותרין, שפותח על ידי חברת סינג'נטה השווייצית. קוטל חרקים זה, שמכירותיו מסתכמות ב-200 מיליון דולר לשנה - 80 מיליון דולר מסכום זה בארה"ב - מיועד להדברה בגידולי כותנה, תירס, אספסת, חמניות, חיטה וירקות. למדה סיהלותרין נחשב לבעל פוטנציאל צמיחה, מכיוון שהוא משתייך לקבוצת קוטלי חרקים בעלי רמת רעילות נמוכה יחסית לבני אדם ולבעלי דם אחרים, בהשוואה לקוטלי החרקים ממשפחת הזרחניים שרמת רעילותם גבוהה, ונתונים על כן ללחץ כבד של הארגונים הירוקים.