התעשייה הקיבוצית מהווה חלק גדול ומשמעותי בשוק המים הישראלי כמו גם העולמי, חברות כמו דורות, ארד, ארקל, נטפים, פלסטרו, עמיעד מערכות סינון, ברמד הן מהמובילות בתחומן בעולם. יצוא תעשיית המים בישראל עומד היום על 870 מיליון דולר בשנה, מתוך זה כ-600 מיליון דולר הם של התעשייה הקיבוצית. בכנס דנו יו"ר ווטרפרונטס אורי יוגב, יו"ר מקורות בוקי אורן, מנכ"ל התעשייה הקיבוצית עמוס רבין, נציג משרד התמ"ת עודד דיסטל ומשתתפים נוספים בהצטרפות של התעשייה הקיבוצית למהלך הלאומי לקידום ופיתוח תעשיית המים בישראל.
עודד דיסטל, שמונה ע"י משרד התמ"ת לקדם את שוק המים בישראל, ציין כי הרציונל ליצור תעשייה נוספת מובילה עולמית לצד תעשיית ההיי-טק הוא חיזוק הכלכלה הישראלית. הוא קרא לחברות בתעשייה הקיבוצית כדוגמת נטפים להשתכלל ולפרוץ אל מעבר לתעשייה החקלאית וציין כי הקיבוצים הם הפרטנרים החשובים להוביל את המהלך.
לדברי יוגב, התעשייה הקיבוצית והחברות הישראליות מובילות בעולם בתחום ההשקיה ומוצרים נלווים לחקלאות. לצד התחרות הבריאה הקיימת בין החברות הישראליות, קיים שיתוף פעולה נדיר בפיתוח המותג הישראלי ברחבי העולם, כאשר המטרה המשותפת של החברות בתעשייה היא להפוך את ישראל למוקד ידע ומידע בכל נושא המים. "התעשייה הקיבוצית צריכה להיות מספיק מהירה כדי לתפוס שותפים פיננסים ואסטרטגים, להקפיץ את התעשייה מדרגה ולהפיכת התעשיות המקומיות לחברות בינלאומיות".
לדברי אורן, הגברת המודעות ליזמות הישראלית החלה. "עלינו לדאוג בעולם לחשיפה של הטכנולוגיה והידע הקיימים בארץ בתחום המים. התהליך השיווקי החל ועל התעשייה הקיבוצית לקחת חלק במאמץ הלאומי. מקורות נמצאת בתהליך של מינוף הידע הנצבר בחברה ובימים אלה מתגבשת פעילות ברמה הלאומית לשיתוף פעולה בין ישראל למדינות אחרות המתמודדות עם מחסור במים".
מנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית עמוס רבין קרא לתעשייה שבתחום טכנולוגיות הטיפול במים לעשות שימוש במחקר ובפיתוח ולהפוך את המוצרים לחכמים יותר. "יש אצל המדען הראשי תקציבים למו"פ. עלינו להשתמש במחקר ולהוביל את התעשייה המסורתית לפיתוחים טכנולוגיים שיפתחו בפני התעשייה שווקים חדשים".
איחוד המים הישראלי ואיגוד התעשייה הקיבוצית ישתפו פעולה להפיכת התעשייה הישראלית למובילה בשוק המים העולמי
שרון קדמי
4.4.2006 / 11:49