נדמה, כי המנכ"לים והדירקטורים נמצאים בתחרות פנימית, מי מהם יצא יותר גדול בתלוש השכר שלו. "אם חשבו כאן שפרסום המשכורות יגרום לירידה שלהן זה יצא הפוך. המנהלים רואים את המשכורות של המנהלים האחרים, ופותחים עיניים", אמר אחד ממנהלי ההשקעות הבכירים בשוק.
אבל כשמדובר בבכירי החברות הציבוריות, אף לא אחד מהפרמטרים האלה לא מצליח לנבא את רמת השכר בפועל. שכרם. עובדה זו עשויה להפליא אדם מהיישוב, שרגיל לחפש חוקיות בהתנהלות המערכת הכלכלית. הרי ההיגיון דורש שתהיה סיבה לכך שפלוני השתכר 10 מיליון שקל בשנה בחברה מסוימת. ואנחנו התאמצנו למצוא סיבה כזאת. וזה לא שלא חיפשנו.
המניות הכי טובות
התחלנו מהתשואות שהשיגה מניית החברה. המניות של 20 המנהלים הראשונים בדירוג שלנו השיגו בממוצע תשואה של 33% ב-2005. הישג יפה לכל הדעות, רק שמניות 20 המנהלים האחרונים באותו הדירוג השיגו באותו הזמן תשואה ממוצעת של 60.5%. הישג מרשים עוד יותר, בעיקר בהתחשב בכך ש 20 המנהלים האחרונים בטבלה הרוויחו ביחד 50 מיליון שקל רק חמישית מהסכום של 250 מיליון שקל אותו הרוויחו 20 המנהלים בצמרת הטבלה הראשונים ל2005.
מדובר על בדיקה ללא תוקף סטטיסטי, אבל אולי קיים כאן רמז למשקיעים, ייתכן שלא כדאי להתבכיין על שכר המנהלים, אלא פשוט לקחת אותו כאחד מסדרה של אינדיקציות ליציאה מהשקעה במניה. כפי שאמר פעיל ותיק בשוק ההון: "אני לא מבין מה הבעיה. משכורות צריכות לשקף את הביצועים, והשוק צריך להעניש את אלו שגונבים את החברה. מי שלא אוהב את שכר המנהל שלא יקנה את המניה".
הרווח הכי גבוה
המשכנו לרווח הנקי של החברות, שנראה לרגע כמנבא סביר לגובה השכר, שכן על פניו הוא היה גדול משמעותית בקרב העשירייה המובילה של טבלה השכר לעומת כל עשירייה שבאה אחריה. ואולם, סינון של ארבעת בכירי בנק הפועלים שמאיישים את העשירייה הראשונה, שהרווח הנקי של הבנק שלהם ב-2005 היה 2.9 מיליארד שקל פי חמישה מהרווח הממוצע בטבלה משנה את התמונה ומותיר אותנו שוב בלי מתאם בין מיקום שכר המנהלים בטבלת השכר לרווחיות החברה שלהם.
בדיקות אלה של ביצועי החברות מובילות להערכה, כי גם אם המנהלים אוהבים להתהדר בטענה ש"הכל בזכות הביצועים", לא בטוח שזו הסיבה האמיתית לרמות השכר של הבכירים. אם כך אולי ניתן למצוא מאפיינים אישיים בקרב בכירי המרוויחים בישראל? חיפוש אחר תכונות כאלה מניב תוצאות מעט מובהקות יותר.
עדיף להיות גבר
השליטה הגברית ברשימה מוחלטת. רק ארבע נשים יש בקרב 120 הנבחרים שלנו, כשהראשונה שבהם היא עלה התאנה הישן והטוב של השוביניזם בשוק ההון הישראלי מנכ"לית בנק לאומי גליה מאור, עם עלות שכר של 5.6 מיליון שקל ב-2005.
הכי טוב שיקראו לך דוד
הגיל הממוצע ברשימה הוא 55, ורצויה השכלה אקדמאית, כשהתארים הנפוצים הם משפטים או כלכלה. דרך אגב, השמות הפרטיים הנפוצים ברשימה הם יעקב ודוד.
כתבות מורחבות בנושא יובאו מחר בעיתון TheMarker
העיתון הכלכלי היומי TheMarker יוקדש מחר לשכר החתולים השמנים בבורסה
TheMarker
4.4.2006 / 19:32