הקיצוץ במס על רווחי הון הפך את העשירים בארה"ב לעשירים עוד יותר

בעקבות הורדת שיעור המס על רווחי הון, היה שיעור המס ששילמו עשירי ארה"ב, שהכנסתם הממוצעת מסתכמת ב-26 מיליון דולר לשנה, זהה לשיעור המס ששילמו בעלי הכנסה של 500-200 אלף דולר לשנה.



43% מסך ההקלות במס על רווחי הון בשנת 2003 זרמו לכיסם של בעלי הכנסות של יותר ממיליון דולר לשנה, אשר כל אחד מהם נהנה מהקלת מס של יותר מ-41 אלף דולר. עוד עולה מניתוח נתוני רשויות המס, כי שני המאיונים העליונים בארה"ב, כ-2.6 מיליון ממשלמי מסים, גרפו יותר מ-70% מהקלות המס על רווחי הון.



הקונגרס האמריקאי מקיים בימים אלו דיונים לגבי הצעת חוק להפוך את הקיצוצים במס על רווחי הון לקבועים.



ממשל בוש נימק את מדיניות המיסוי הנמוך בכך שתביא לשיפור בשוק התעסוקה האמריקאי, וכי שיעורי המס הנמוכים יסייעו בסופו של דבר גם לאוכלוסיות עניות. אלא שלאחר ארבע שנות מיסוי נמוך מסתבר, כי הורדת המס לא הביאה לשיפור המובטח בשוק התעסוקה.



בשנת 2003 הבטיח בוש, כי מדיניות הורדת המסים תייצר 5.5 מיליון משרות חדשות מחודש יוני 2003 ועד סוף שנת 2004, אולם בפועל נוצרו רק 2.6 מיליון משרות. יתר על כן, מדובר במספר משרות חדשות נמוך אף יותר מתוספת של 4.1 מיליון משרות שהיתה צפויה ללא חבילת התמריצים הכלכליים של בוש.



למעשה, אין כל הפתעה בנתונים אלו. במהלך 60 השנים האחרונות, שינויים במדיניות המס בארה"ב לא השפיעו באופן משמעותי על מצב שוק התעסוקה, בין אם לטובה ובין אם לרעה, לפי מחקר שפירסם בשנה שעברה ארגון United for a Fair Economy.

מבקרי מדיניות הטבות המס לעשירים טוענים, כי ההרעה חסרת התקדים במצבם הכלכלי של האמריקאים מהשורה מפריכה את תיאוריות צד ההיצע (supply-side) ומדיניות trickle down הגורסות, כי מיסוי נמוך וצעדים אחרים לעידוד ייצור והשקעות יביאו לשיפור מצבה הכלכלי של כלל האוכלוסייה.



נתונים של הלישכה לסטטיסטיקה בארה"ב מראים, כי ההכנסה של המשפחה החציונית, כלומר ל-50% מהמשפחות יש שכר גבוה ממנה ול-50% שכר נמוך ממנה - ירדה ב-3.6% מ-2000 עד 2004. השכר של המשפחות העניות רשם ירידה חדה עוד יותר. הקבוצה היחידה שרשמה עלייה היתה הקבוצה באחוזון ה-95, כלומר, הקבוצה העשירה מ-95% מהמשפחות.