חוות דעת של לשכת עורכי הדין: הנפקת משרד עורכי דין מהווה הפרה של חוק לשכת עורכי הדין ועבירה משמעתית

"הנפקת משרד עורכי דין מהווה הפרה של חוק לשכת עורכי הדין ועבירה משמעתית", כך החליטה ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין בחוות דעת שהעביר יו"ר הוועדה, עו"ד אילן בומבך, לעו"ד ד"ר אברהם אלתר. אלתר פנה לוועדה לקבל את דעתה בעניין האפשרות לביצוע הנפקה של משרד עורכי דין בבורסה.

ד"ר אלתר פנה לוועדה לפני כחודשיים בבקשה לבחון את האפשרות להנפיק משרד עורכי דין בבורסה לאור חוק לשכת עורכי הדין וכללי האתיקה החלים על עורכי דין והסוגיות השונות העולות מכך. חוות הדעת סוקרת שלוש השלכות עקרוניות של הצעה לציבור של מניות משרד עורכי דין: היווצרותה של חובת נאמנות בין המשרד המנפיק לבין בעלי מניותיו; היווצרות זכות לבעלי המניות לחלוק בהכנסות המשרד; וחובת הגילוי הצומחת למשרד על פי דיני ניירות ערך.

מחוות הדעת עולה כי תכליתו של סעיף 58 לחוק לשכת עורכי הדין - הקובע כי עורך דין לא יעסוק במקצועו בשותפות עם אדם שאינו עו"ד ולא ישתף אדם כזה בהכנסותיו - היא למנוע ניגוד עניינים בין חובת הנאמנות של עוה"ד ללקוחו לבין חובותיו כלפי אלה שיחלקו בהכנסותיו ושאינם עורכי דין.

"הרציונל העומד ביסוד איסור השותפות הוא מניעת מצב של ניגוד עניינים, לשם הגנה על טובת הציבור", נטען בחוות הדעת. "שווה בנפשך מצב בו משרד עורכי הדין המונפק מצוי במצב של ניגוד עניינים בין חובותיו כלפי לקוח פלוני לבין חובותיו כלפי בעל מניות אלמוני".

דוגמה נוספת לניגוד עניינים אפשרי הוא כאשר בעל מניות במשרד עורכי הדין הינו צד שכנגד של לקוח של המשרד המונפק, והוא רוכש במכוון מניות במשרד כדי להעמידו במצב של ניגוד עניינים.

לפיכך טוענת ועדת האתיקה כי "אפילו היה המצב פתיר מבחינה פרוצדורלית, ניכר כי השפעתו על מעמד ציבור עורכי הדין ועל טיב יחסי האמון בין עו"ד לבין לקוחו, היא הרסנית ומנוגדת לתפישת הדין המצוי את יחסי האמון האמורים".

הסודיות היא מאושיות המקצוע

מכאן, נטען בחוות הדעת, שהנפקת משרד עורכי דין מהווה הפרה בוטה של האיסור הקבוע בסעיף 58 לחוק, ולפיכך אסורה. עוד נטען בחוות הדעת כי הנפקה שכזו אף סותרת את סעיפים 59א, 59ג ו-59ד לחוק.

לעניין חובת הגילוי החלה על משרד עורכי דין נטען בחוות השעת כי הסודיות ביחסי עורך דין-לקוח היא מאושיות המקצוע ויש להגן על זכות זו של הלקוח.

זכות זו, טוענת הוועדה, נוגדת את הנורמות הקבועות בחוק ניירות ערך לצורך הוצאת תשקיף. נורמות אלו קובעות בין היתר כי תשקיף יכלול כל פרט העשוי להיות חשוב למשקיע סביר השוקל רכישת ניירות ערך.

כמו כן, תקנות ניירות ערך קובעות חובת גילוי קונקרטית בתשקיף, הנוגעת להסכמים מהותיים של המנפיק, ולפיה יש לציין כל הסכם מהותי שנחתם על ידי המנפיק במהלך השנתיים שקדמו לתאריך התשקיף וכל הסכם מהותי המחייב עדיין את המנפיק.

"השילוב של נורמת הגילוי עם חובת הגילוי הקונקרטית", טוענת הוועדה, "מחייב את משרד עורכי הדין המונפק לדווח על הסכם התקשרות עם לקוח, אשר עונה על הגדרות של 'הסכם מהותי' וכזה 'שאינו במהלך העסקים הרגיל' של משרד עורכי הדין".

הפרשנות שעשויה להינתן ל"הסכם מהותי" היא פרשנות כמותית, לפיה יש לגלות התקשרות המהווה לפחות 5% ממחזור עסקיו של המנפיק.

לפיכך, טוענת הוועדה, חובת הגילוי יוצרת למעשה שתי התנגשויות עם חובת הסודיות שבין עורך הדין לבין הלקוח. הראשונה, במישור החיוב של משרד שמנפיק לגלות את הפרטים אודות זהות הלקוח ודרכי ההתקשרות עימו בנסיבות של הסכם מהותי.

ההתנגשות השנייה היא שחובת הגילוי אינה חלה רק על לקוחות חדשים אלא אף על לקוחות שהתקשרו עם משרד עורכי הדין עד שנתיים לפני ההנפקה. "תחולה רטרואקטיווית של חובה זו היא בעייתית במיוחד", טוענת הוועדה, "משום שאינה מותירה בידי הלקוח את הבחירה אם להתקשר עם משרד מונפק, אלא חושפת אותו רטרואקטיווית מבלי שניתנה לו זכות הבחירה".

לנקוט גישה ליברלית בכללי האתיקה

השלכות בעייתיות אלו, נטען בחוות הדעת, ניתן היה לפתור באמצעות הוראה בחוק ניירות ערך, המאפשרת לפטור מחובת גילוי המידע הנחשב חסוי עפ"י חסיון עורך דין-לקוח. אולם הוראה שכזו, הקיימת בסעיף 19 לחוק ניירות ערך, מתייחסת לחיסיון בגין הגנה על סוד מסחרי ועל בטחון המדינה, ולא בטוח שתחול לצורך הגנה על חיסיון בין עורך דין לבין לקוח.

לפיכך טוענת הוועדה כי חוק ניירות ערך אינו מקיים הסדר משפטי נאות ביחס להגנה על חסיון עורך דין-לקוח.

לסיכום קובעת הוועדה כי הנפקת משרד עורכי דין לציבור תהווה הפרה של מרקם היחסים העדין של יחסי האמון והנאמנות בין עורך הדין לבין מרשו, שחוק לשכת עורכי הדין וכללי האתיקה אמורים לשמרם.

ד"ר אברהם אלתר אמר בתגובה, כי לטענתו הנפקה של משרד עורכי דין תגביר את היציבות, לאור שיפור בזרימת המידע הכספי של משרדי עורכי דין, ותחייב משרדים לחובת זהירות גבוהה יותר. מנגד טוען אלתר כי ניתן להתגבר על מכשול הסודיות כפי שהדבר נעשה בתחומים שונים בהם הרשות אינה דורשת חשיפת פרטים שהם בגדר סוד מסחרי.

לדעת אלתר, חוק יסוד חופש העיסוק גובר על כללי האתיקה, ומאפשר לחברת עורכי דין להנפיק לציבור הרחב. השינוי בעולם בהיערכות משרדי עורכי דין ורואי חשבון ומיזוגים ביניהם, ושינויים בישראל בכל הנוגע לפרסום אישי של עורכי דין, מאפשרים לדעתו לנקוט גישה ליברלית בכללי האתיקה של הלשכה ולאפשר לחברת עורכי דין להנפיק את מניותיה לציבור הרחב.

אלתר הוסיף כי אף לאור גישתו של נשיא ביהמ"ש העליון, פרופ' אהרון ברק - כפי שהובעה לאחרונה במסגרת מפגש שנערך בלשכת עורכי הדין בעניין אתיקה, ובה טען כי לא צריך למנוע מעורכי דין להקים חברות משותפות עם בעלי מקצועות אחרים - מן הדין שניתן יהיה לאפשר למשרדי עורכי דין להנפיק.

ד"ר אלתר הוסיף כי בכוונתו לפנות בהקדם לראש לשכת עורכי הדין, ד"ר שלמה כהן, כדי לדון בהחלטת הוועדה ולנסות לשנותה, וכי הוא אף שוקל פנייה לבג"ץ לשם הבהרה סופית בסוגייה - מי גובר: חוק יסוד חופש העיסוק או כללי האתיקה המגבילים את חופש העיסוק.