וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

צ'ונגצ'ינג - קפיטליזם וצמיחה כלכלית נוסח סין

גרדיאן

9.4.2006 / 8:23

יתכן שמעולם לא שמעתם על העיר הזו, אך העיר הסינית צ'ונגצ'ינג היא המרכז העירוני בעל קצב הגידול המהיר בעולם; כתב "גרדיאן" בילה יממה בעיר שאוכלוסייתה גדולה יותר מזו של עיראק וחש כאילו נקלע לסרט מדע בדיוני קודר

בכל שנה 8.5 מיליון חקלאים סינים עוברים מאזורי הכפר לערים. כמה מהמרכזים העירוניים האלה - בייג'ין, שנחאי, הונג קונג ונאנג'ינג - ידועים ברחבי העולם. שמותיהם של מרכזים עירוניים אחרים - סוצ'יאן, סוינינג, שינגואה, ליואן - אינם ידועים אפילו לסינים רבים. אף לא באחד מהמרכזים האלה, או במרכזים עירוניים ברחבי העולם כולו, לא נרשמה צמיחה כה גבוהה כמו בצ'ונגצ'ינג. מעולם לא שמעתם עליה? מדובר כנראה בעיר שבה שיעור העיור מהיר וגדול יותר מבכל מקום אחר בעולם.



צ'ונגצ'ינג, היושבת על גדות נהר היאנג-צה, היא עיר נמל ששימשה בעבר מרכז סחר ונחשבה למוקד הכלכלי של מערב סין. לאחר שקיבלה את השליטה המוניציפלית על שטח בגודל של כמה מדינות, החלה צ'ונגצ'ינג לצמוח - ונהפכה למחוז הגדול בעולם עם 31 מיליון תושבים (מספר גדול יותר ממספר תושבי עיראק, פרו או מאלזיה). האוכלוסייה באזוריה העירוניים של צ'ונגצ'ינג תוכפל מעשרה ל-20 מיליון ב-13 השנים הבאות. כדי לזכות במבט מהיר על העיר, ביליתי בה יום אחד. בדיוק ביום כזה עשויה האנושות להפר את נקודת השוויון בין מספר החיים בערים למספר החיים בכפר, במסע בן אלפי השנים אל מחוץ לכפר.



05:30



איש הבאנג באנג



לפנות בוקר שוררת ברובע העני צ'יאנסימן אווירה שנראית כלקוחה מספר של צ'רלס דיקנס. הגשם מטפטף, שלוליות מנצנצות בחשיכה, הסימטאות צרות ולצדן בניינים גבוהים ורעועים. פניו הקמוטים של גבר זקן נראים כתומים בשעה שהוא מחמם את עצמו ליד מדורה. ברובע זה, שבין הנמל למרכז המסחרי, חיה האוכלוסייה המסורתית והמיוחדת ביותר בצ'ונגצ'ינג: צבא "הבאנג באנג" - 100 אלף סבלים שנושאים את העיר על כתפיהם. אנשי "הבאנג באנג", שבאו מאזורי הכפר ללא מקצוע או השכלה, מסתובבים עם כלי עבודה שלהם הפשוטים שלהם - מקל במבוק (או "באנג באנג") וחבל - ליד הרציפים, השווקים ותחנות האוטובוס כדי לשאת משם סחורות לנמל שמעבר לגבעות התלולות.



בשעה זו מתעורר יו לבו בדירה העלובה בת שלושת החדרים שהוא ואשתו חולקים עם שלושה זוגות נוספים - כולם סבלים או מנקים. בחדר אחד יש שתי מיטות זוגיות שרק סדין דק מפריד ביניהן. מיטה זוגית שלישית מוצבת בחדר הסמוך, והרביעית במטבח. אין זמן לארוחת בוקר, ויו יוצא אל החשיכה והגשם. "אנחנו רוצים לעבור ולשכור מקום משלנו, אבל אין לנו מספיק כסף כרגע", הוא מסביר. יו הגיע לצ'ונגצ'ינג לפני ארבע שנים. "פעם הייתי חקלאי, אבל לא יכולתי לפרנס את שני ילדי. לכן השארנו אותם מאחור עם קרובי משפחה, ואנחנו רואים אותם פעמיים או שלוש בשנה".



ביום ממוצע יו משתכר 20 יואן (כ-11.5 שקל) על 12 שעות עבודה. מרבית הכסף שהוא ואשתו, שעובדת בניקיון, משתכרים אמנם מוצא על שכר דירה ומזון, אך כל עוד שניהם בריאים הם מסוגלים לחסוך מספיק כדי לשלוח משהו הביתה, לילדים, כדי לרכוש להם בגדים וספרים. הוצאה כזאת היא הכרחית: שירותי החינוך והבריאות של סין - שבימיו של מאו טסה טונג ניתנו בחינם - נהפכו באחרונה לעול הכבד ביותר המוטל על כתפיהם של האיכרים.



יומו של יו מתחיל בשוק צ'אוטיאננמן. הוא סוחב סחורות. משקל כל משא כבד ממשקל גופו. הוא מקבל 2 יואן. "לא רע", הוא אומר, "לפעמים הסחורות כבדות יותר. לפעמים מקבלים פחות כסף". האם יו מתחרט על שעבר לעיר? "לא", הוא אומר, "החיים השתפרו מאז שהגעתי לכאן. אז השתכרתי 10 יואן ביום. העיר הזאת משתנה, אבל החיים שלנו לא עומדים בקצב. אם יש לך כסף אתה יכול לעשות הכל. אם אתה לא רוצה לסחוב משהו, אתה פשוט שוכר איש באנג באנג".



07:30



פקידת העירייה



מעט אחרי הזריחה השמש עדיין מסתתרת מאחורי ערפל סמיך. צ'ונגצ'ינג עומדת להיכנס למערבולת של עבודה, בנייה, צריכה ופיתוח. אם היום הוא יום אופייני לצ'ונגצ'ינג, פועלי הבניין יניחו 137 אלף מ"ר מרצפות בבנייני מגורים, במרכזי קניות ובמפעלים חדשים. הכלכלה תצמח ב-99 מיליון יואן (כ-58 מיליון שקל). 568 בני אדם ימותו, 813 יוולדו ו-1,370 כפריים יגיעו מהאזורים החקלאיים של סין. כל שנה נדחפים גבולותיה של העיר החוצה, כשהאוכלוסייה בה גדלה בחצי מיליון - מספר המקביל לאוכלוסיית לוקסמבורג.



התחנה הבאה שלנו היא אחד ממשרדי העירייה. ז'ו שיאופינג, סגנית מנהל הוועדה ליחסים כלכליים, מסבירה לנו שאת מדיניות ה"לך מערבה" - מדיניות ממשלתית שנועדה להקטין את הפערים העצומים בין המזרח העשיר למערב העני - ניתן להשוות ל"תוכנית מרשל" שסייעה לשקם את אירופה אחרי מלחמת העולם השנייה.



מאז 1999 הושקעו 1.6 טריליון יואן (כ-937 מיליארד שקל) בכבישים, גשרים, סכרים וצנרת. הודות להשקעה צמחה הכנסתם של תושבי צ'ונגצ'ינג ב-66% בחמש השנים האחרונות. משכורתם הממוצעת היא 10,240 יואן (כ-6,000 שקל) בשנה - כמעט פי שלושה ממה שמשתכרים קרוביהם בכפר, 3,800 יואן (כ-2,200 שקל) בממוצע בשנה. "עכשיו זה זמן השיא בהתפתחות מערב סין, וצ'ונגצ'ינג נמצאת במרכזה. זו הסיבה שאנחנו גדלים כל כך מהר", אומרת ז'ו, "אנחנו חייבים לשמור על התנופה. זו תקופה מכריעה בעבור העיר".



10:00



התעשיין



מלווים במדריך ממשלתי, אנו נוסעים למפעל המכוניות "ליפאן סדאן". "לפני שנתיים עוד היו פה שדות", אומר המנהל הגאה ין מינגשאן. "זה המפעל ה-14 שלי - 14 שנים לאחר שפתחתי את העסק". ין, בן 68, הוא מחלוצי התעשייה של סין. את מרבית עידן מאו עשה בכלא, בגלל התבטאויותיו על חופש הדיבור ובעד הקפיטליזם. ב-1992 הקים חברה לתיקון אופנועים שהעסיקה תשעה עובדים. החברה שלו מונה כיום 9,000 עובדים ומגלגלת 7.3 מיליארד יואן (כ-4.2 מיליארד שקל). "סין נהפכה לארץ פלאות בשביל היזמים", אומר ין, "הרבה אנשים עושים את מה שעשיתי".



בניגוד לערי החוף כמו שנחאי, שנהנות מגישה לשווקים בחו"ל, לא קל להקים עסק בצ'ונגצ'ינג. עם זאת, הערים העשירות האלה משקיעות כעת בפנים המדינה ומבססות שוק לסחורות זולות יותר. צ'ונגצ'ינג מפורסמת באופנועים שלה. ין מנסה להופכה למפורסמת במכוניותיה, לאחר שקנה מפעל של ב-מ-ו-קרייזלר בברזיל, פירק אותו, שלח אות

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully