אחרי 21 שנה: החרדים מסירים את החרם מבנק לאומי

לפני 21 שנה, בריכוזים חרדיים ברחבי הארץ קיימו החרדים הפגנות סוערות במיוחד, שהביאו בין היתר לחסימת כיכר השבת בירושלים לתנועה, נגד הכוונה לבנות את בית המלון "גני חמת" בטבריה. זאת, לאחר שנחשפו עצמות בבית קברות עתיק והחרדים טענו כי המדובר בקברי קדמונים יהודים.



בסופו של דבר נבנה בית המלון למרות המחאות, אך רבנים לא התירו לחרדים לשהות בו. יוצא דופן היה האדמור מגור, שהתיר את הדבר בנימוק שנמצא פתרון הלכתי לדבר. המלון נבנה על גבי רמפה וארובות שנושאות את הטומאה לשמיים. דעתו היתה דעת יחיד, ורק חסידי גור הלכו בעקבותיו.



הפוסק החרדי, הרב יוסף שלום אלישיב, אסר מכל וכל ואף הטיל חרם גורף על שימוש בשירותי בנק לאומי לישראל, שהחזיק בחלק ממניות חברת אפריקה-ישראל, שבנתה את בית המלון. ראש ישיבת פוניבז' לשעבר, הרב אליעזר מנחם מן שך, פירסם מכתב חריף בנושא, אך בעיתון "המודיע" סירבו לפרסמו, והרב שך הורה יחד עם הרב יעקב קנייבסקי ("הסטייפלער") להקים עיתון חרדי עצמאי. כך הוקם העיתון יתד נאמן.



בעקבות אותו חרם, נמנעו כ-95% מן הציבור החרדי מלהשתמש בשירותי בנק לאומי, ומיליונרים חרדיים אף ניתקו מגע עם הבנק ועברו לבנקים אחרים.



התפנית חלה בעקבות הנחייה שפירסם בנק ישראל, המורה לבנק לאומי למכור את אחזקותיו בחברת אפריקה-ישראל. לפני כחודש מכר לאומי את אחזקותיו באפריקה-ישראל, שעמדו על כמעט 20%. לאחר שעשה זאת, פסקו פוסקי הציבור החרדי - הרב יוסף שלום אלישיב, הרב שמואל ווזנר והרב ניסים קרליץ - פסק המסיר את החרם מבנק לאומי.



מאחורי המהלך עומדים גם מהלכים טקטיים של העיתונות החרדית, החפצה בנתח פרסום מצד בנק לאומי. לאחר מאמץ ממושך קיבלו סוף סוף העיתונים היתר מן הרבנים לפתוח אפיק פרסומי לשירותי בנק לאומי.



בבנק לאומי מברכים, כמובן, על המהלך, אך מסרבים לפרט את הפגיעה שנגרמה לבנק בעקבות החרם שהוטל בשנת 1985.



עם זאת, בעיתונות החרדית לא מזדרזים להבליט את הנושא, מחשש לתגובות קנאים בעדה החרדית, המצדדים בהמשך החרם כעונש על "פשעי העבר" של בנק לאומי, שכאמור - לא היה שותף ישיר לבניית בית המלון.