מדובר בקובלנה שהוגשה בתחילת 2005, ובה נטען כי במסגרת סכסוך העבודה בין ועד עובדי בנק המזרחי לבין הנהלתו על רקע המיזוג עם טפחות, הגיש שאולי תביעה לבית הדין לעבודה נגד הנהלת הבנק, שהסתמכה על מסמך חסוי שסיכם דיון של הנהלת בנק טפחות. לאור זאת טען הבנק כי שאולי עשה שימוש שלא כדין במסמכים פנימיים וסודיים של הבנק, תוך עבירה על הוראות חוק הגנת הפרטיות וחוק העונשין.
הקובלנה נידונה בבית משפט השלום בירושלים בפני השופט טננבוים שהחליט לבטל את כתב האישום אפילו לפני שמיעת עדים. השופט טננבוים כתב אז כי העובדות המתוארות בכתב האישום אינן מהוות עבירה, מהטעם שתאגיד אינו יכול לחסות בצל הגנתו של חוק הגנת הפרטיות. על החלטה זו הגיש הבנק ערעור לבית המשפט המחוזי. זה החליט לקבל את הערעור והתיק הוחזר לדיון בפני השופט טננבוים. או אז הגיש הבנק, באמצעות עו"ד זאב שרף, בקשה לשופט טננבוים כי יפסול את עצמו מלדון בתיק. לדברי הבנק, בהליך הקודם שהתנהל בפניו, קבע השופט טננבוים קביעות עובדתיות ומשפטיות מהן ניתן ללמוד כי דעתו ננעלה ואינה ניתנת עוד לשינוי. בקשת הפסלות נדחתה. השופט טננבוים קבע כי אין מדובר בחשש ממשי למשוא פנים והעיד על עצמו כי הוא פתוח לשמיעה מחדש באוזן קשבת לכל טענות הבנק. זה לא ויתר והגיש ערעור על ההחלטה לבית המשפט העליון.
לדברי הנשיא ברק, בית משפט השלום קבע קביעות ברורות וחדות ביחס למערערים, תוך שהוא מגלה את דעתו לפיה הקבילה נטולת יסוד בדין.
"קביעות אלה, הנוגעות למניעי הקובלים ולמחלוקות עובדתיות שונות שנפלו ביניהם, מנוסחות בלשון חד-משמעית, אשר - בראיה אובייקטיווית - מעלות חשש ממשי לכך שהיושב בדין לא יוכל להשתחרר מהן", כתב ברק. בנסיבות אלו, סיכם, ראוי לקבל את הערעור ולהעביר את התיק לבירור בפני שופט אחר (ע"פ 1800/06).
נפסל השופט אברהם טננבוים במשפטו של יו"ר ועד עובדי בנק טפחות שאול שאולי
עודד ארבל
10.4.2006 / 10:43