מחיר הדלק עולה, אך לברזיל כבר יש פתרון: נוסעים על סוכר

מאת לארי רוטר, ניו יורק טיימס



בשחר ימיה של המכונית חזה הנרי פורד שאתנול - תרכובת אורגנית ממשפחת הכוהלים המצויה בכל המשקאות האלכוהוליים - יהיה הדלק של העתיד. במהרה פינה האתנול את מקומו לנפט, אבל היום, כשחבית נפט נמכרת ב-65 דולר, גם הנשיא ג'ורג' בוש נזכר בחזונו של פורד. אלא שיש מדינה שכבר הגשימה את החזון הזה - ברזיל צפויה השנה לספק את כל תצרוכת האנרגיה שלה מייצור עצמי (נפט ואתנול). כבר עכשיו השימוש באתנול המופק מקני סוכר רווח כל כך בברזיל, עד שבחלק מתחנות הדלק יש שתי מערכות משאבות: האחת לאלכוהול, והשנייה לבנזין.



בנאום לאומה בינואר הביע בוש תמיכה במימון "שיטות טכנולוגיה מתקדמות לייצור אתנול", במטרה להפוך את האתנול לתחרותי בתוך שש שנים. לברזיל נדרשו 30 שנה ומיליארדי דולרים כדי להפיק דלק מאתנול.



פקידים ומדענים ברזילאים אומרים שהבלמים העיקריים לשימוש נרחב יותר באתנול באים מחוץ לברזיל. האתנול בברזיל מספק פי שמונה אנרגיה מאשר האתנול המופק מתירס. אבל מסי יבוא גבוהים הגבילו את כניסתו לארה"ב ולאירופה.



השימוש באתנול בברזיל הואץ במידה רבה בשלוש השנים האחרונות בעקבות הכנסתם לשוק של מנועים "גמישים", היכולים לפעול על בסיס אתנול, בנזין, או כל תערובת של השניים. ואולם פקידים ומנהלי עסקים בברזיל אומרים שתעשיית האתנול היתה מתפתחת מהר יותר לולא מס של 54 סנט לגלון שארה"ב מטילה על כל היבוא הברזילאי של אתנול המופק מקני סוכר.



פוליטיקאים ברזילאים מתלוננים שההגבלות שמטילה ואשינגטון בלמו השקעות זרות. כתוצאה מכך, מי שמוביל את ענף פיתוח האתנול בברזיל הן חברות ברזילאיות שהונן מוגבל. עם זאת, לנוכח מחירי הנפט המאמירים, ארבעת התאגידים הבינלאומיים החולשים על מרבית התעשייה החקלאית בעולם (ארצ'ר דניאלס מידלנד, בנג' אנד בורן, קרגיל ולואי דרייפוס) מגלים עניין בתחום.



ביודעם כי ארה"ב ומדינות מתועשות אחרות לא ששות להמיר את תלותן בנפט בתלות חדשה, אומרים פקידי ממשל שברזיל מוכנה לחלוק את הטכנולוגיה שלה עם כל מי שמעוניין בה.



השימוש באתנול בברזיל נסק בתחילת העשור לאחר תקופה ממושכת של שפל. כבר ב-1975, לאחר משבר האנרגיה העולמי הראשון, הנהיגה הממשלה תוכנית "לעידוד האלכוהול" ובאמצע שנות ה-80 יותר מ-75% מ-800 אלף המכוניות המיוצרות מדי שנה בברזיל נסעו על אתנול מקני סוכר. אך ב-1989 עלו מחירי הסוכר והיצרנים העדיפו לייעד אותו ליצוא. רק ב-2003 שבו הצרכנים לתת אמון באתנול, כאשר יצרניות מכוניות הנהיגו בברזיל את השימוש במנועים "גמישים".



כיום ליותר מ-70% מהמכוניות הנמכרות בברזיל יש מנועים "גמישים". "קצב אימוץ הטכנולוגיה הזאת הוא המהיר ביותר שראיתי בתחום המכוניות", אמר בארי אנגל, יו"ר פורד דו ברזיל.



ואולם לשגשוגו של האתנול יש גם צדדים פחות נעימים. התרחבות ייצור הסוכר באה במידה רבה על חשבון אדמות מרעה, ובעקבות זאת התעורר חשש שגידול הבקר יועבר לחבל האמזונס ויגביר את קצב כריתת היערות. פקידי ממשל אומרים שהשטחים המתרחבים של קני הסוכר מחזירים למעגל הייצור אדמות מרעה עזובות או פגועות. וכמובן, השימוש באתנול מזהם הרבה פחות מאשר השימוש בדלק ממקורות מתכלים.



סילוויו דוניצטי פלווקרש, יו"ר התאחדות הפועלים החקלאיים בריבייראו פרטו, אומר שהדרישה להגדיל את הייצור מלווה בפיטורים של פועלים שלא עומדים במכסות. יצרני הסוכר אומרים שהבעיה תיפתר בעשור הבא באמצעות מיכון.