אחת הסיבות העיקריות לדחייה בתחילת המשפט היא בקשת הסניגורים לקבל לידיהם 100אלף שיחות שהוקלטו בהאזנות סתר. בקשתם נדחתה על ידי השופטת דורית רייך-שפירא, שטענה כי בדיקה כזו "משמעה שיתוק ההליך המשפטי" המתנהל נגד השניים.
כתב האישום נגד אפל מורכב משני חלקים. כתב האישום הראשון הוגש בספטמבר 2003, ובו מואשם אפל במתן שוחד לראש עיריית לוד, בני רגב; לראש מועצת גבעת שמואל, זמיר בן-ארי; למנכ"לית המשרד לאיכות הסביבה לשעבר, נחמה רונן; ולבכיר לשעבר במינהל מקרקעי, ישראל עודד טל. כמו כן נאשמת בתיק זה חברת "מגדל הזוהר לבניין בע"מ", שלטענת התביעה, אפל הוא נהנה שלה. נאשם זוטר נוסף בכתב אישום זה הוא בני תבין. כתב אישום זה התעכב, בין היתר, בגלל שאפל זכה לשימוע בו ניסה סניגורו, עו"ד משה ישראל, לשכנע את הפרקליטות כי אין מקום להגיש את כתב האישום.
כתב האישום תוקן והורחב
בינואר 2004, ארבעה חודשים אחרי הגשתו, תוקן כתב האישום נגד אפל והורחב. התווספו אליו האישומים הקשורים לפרשת האי היווני: אפל הואשם במתן שוחד לראש הממשלה, אריאל שרון, (דרך בנו גלעד) וכן מתן שוחד לממלא מקום ראש הממשלה, אהוד אולמרט.
ערב פגרת הקיץ של בית המשפט ב-2004, הוגשה הבקשה לקבל לעיון 100 אלף שיחות טלפון שהוקלטו בהאזנות סתר. הבקשה הוגשה על ידי שלושת הנאשמים בתיק. המדובר בשיחות שהוקלטו בין נובמבר 1998 למארס 2001. סניגורו של אפל טען אז, כי משבחרה התביעה ליחס לאפל שימוש בכוחו ובקשריו הפוליטיים לביצוע העבירות, הרי יש לאפשר לו לעיין בכל השיחות, שביניהן יימצאו שיחות שיבהירו את מהות קשריו העסקיים, האישיים והחברתיים עם אנשי ציבור בעלי השפעה פוליטית ויאירו באור נכון ותמים את השיחות.
התביעה אמרה בתגובה, כי החומר הרב אינו רלוונטי להגנתו של אפל ושני הנאשמים הנוספים בתיק ולכן הוא אינו מהווה "חומר חקירה". לטענת התביעה, ההיענות לבקשה היתה מסכלת את האפשרות לקיים את המשפט וחשיפת השיחות היתה עלולה גם לפגוע בפרטיותם של רבים.
השופטת רייך-שפירא הורתה לבצע בדיקה מדגמית ואפשרה לסניגורים לבחור עשרה תאריכים בהם בוצעו האזנות. השופטת אישית קרוב לאלף שיחות שהוקלטו ב-36 קלטות וקבעה, כי אף אחת מהשיחות ששמעה, כולל אלו שנושאיהם פוליטיים, לא נוגעת בעקיפין ולא במרומז לנושאים שבכתב האישום ולכן השיחות אינן מהוות "חומר חקירה".
משפטו של אפל נפתח לאחר שנתיים וחצי של עיכובים
אסף כרמל
11.4.2006 / 15:18