סמוך לאשדוד נמצאת "שמורה טבע" מיוחדת ויפה: זהו הר חצוב שבתחתיתו מים זורמים וסביבו נוף דיונות מרהיב. ואולם, המקום השלו יכול להיות מסוכן למטיילים בו. מדובר במחצבה לא פעילה ובלתי משוקמת המהווה מפגע בטיחותי. המפגע האמור אינו חריג בנוף הישראלי, וכמוהו יש לא מעט: בישראל יותר מ-1,000 מחצבות נטושות וזאת בנוסף למחצבות המוסדרות הפועלות כיום.
משרדי הממשלה מודעים למצב, וכדי להתמודד אתו הוקמה הקרן לשיקום מחצבות. זוהי קרן הממומנת על ידי תשלומים הנגבים מחברות הכרייה (שגובהם נקבע על פי חומר הגלם המופק במחצבה, ונע בין אגורות בודדות לעשרות אגורות לטונה). ב-2005 הוציאה הקרן 17 מיליון שקל. השבוע הונח על שולחנו של המפקח על המכרות במשרד התשתיות, ד"ר יעקב מימרן, הדו"ח השנתי של הקרן על הפעילות לשנת 2005.
הקרן לשיקום מחצבות הוקמה בשנות ה-70, והיא תולדה של צורך בטיפול בבעיות הנוצרות מהמחצבות ובשיקום מחצבות שננטשו. המחצבות הנטושות נהפכו, לטענת רבים, למוקד למפגעים תברואתיים, סביבתיים ובטיחותיים רבים ואף לפגיעה במאזן הקרקעי של המדינה. הקרן לשיקום מחצבות הוקמה כדי להבטיח את שיקומן של מחצבות לאחר שאלו ננטשו.
נציב הדורות הבאים, שלמה שוהם, פירסם נייר עמדה בנוגע לקרן לשיקום מחצבות. בנייר העמדה נאמר כי "העברת ניהול כספי קרן שיקום המחצבות במסגרת תקציב המדינה והכללתם בקופה הכללית עלולות לסתום את הגולל על פעילות הקרן, מאחר שכספיה ייבלעו במכלול הצרכים הלאומיים, והיא תתוקצב בהתאם לסדרי עדיפויות ואילוצים תקציביים אשר יקבע משרד האוצר".
לדברי שוהם, מבחינת המצב הקיים וסדרי העדיפויות כפי שהם מתבטאים בתקציב המדינה, ובהתאם לניסיון העבר, העניינים הנושאים אופי של תכנון עתידי נדחקים תמיד מפני הנושאים הנחשבים בוערים ודחופים. "חשיבותם של נושאים אלו, למרבה הצער, טרם הופנמה כראוי ועל כן אינה מקבלת ביטוי תקציבי הולם. במצב דברים זה ייפגע נושא שיקום המחצבות פגיעה אנושה".
אתרי פסולת בלתי חוקיים
מחצבות נטושות, לדברי שוהם, הן מפגע תברואתי, בטיחותי, סביבתי ונופי. "מחצבות נטושות ובלתי מטופלות הופכות למעשה לאתרי פסולת בלתי חוקיים היות שהן מהוות מוקד לשפיכה בלתי מבוקרת של פסולת ואשפה הגורמת לריכוזי מזיקים וחלחול חומרים מזהמים למי התהום, וכן הינן מקום נוח לשפיכת פסולת בניין וגרוטאות על ידי גורמים שונים. היקוות מי גשמים אשר אינם מנוקזים במחצבות הנטושות מהווה מוקד לדגירת יתושים וחרקים. קיר המחצבה התלול מפר את האיזון של הקרקע מעל המחצבה וגורם לסחיפת קרקע מוגברת ופגיעה בחי ובצומח סביבה. קירות המחצבה מהווים סיכון בטיחותי של מפולות ונפילות. המחצבה הנטושה הופכת לצלקת מכוערת וקבועה בנוף, שכן בתנאי האקלים של הארץ אין שיקום טבעי של הנוף".
בנוסף לפגיעה הבטיחותית, התברואתית והסביבתית, אומר שוהם, אי שיקום המחצבה גורם לפגיעה במאזן הקרקעי של המדינה - לצורך הפקת המחצב מהקרקע מוצאות משימוש תוך כדי כך כמויות אדירות של קרקע אשר בלא שיקום המחצבה אובדות. הליך השיקום מפנה את הקרקע לשימוש חוזר למטרות שונות בהתאם לייעוד שיקבע במוסדות התכנון.
חשש מסרבול הליכי השיקום
בראשית שנות ה-70 נוכח מינהל מקרקעי ישראל כי בעלי המחצבות אינם עומדים בתנאי ההסכמים עמם ונוטשים המחצבות ללא כיסוי פני השטח. לכן הוחלט בעצה אחת עם בעלי המחצבות להקים קרן ייעודית שתגבה כספים מבעלי המחצבות, בהתאם לתפוקתן, ואשר תממן את שיקום המחצבות. הקרן מנוהלת על יד נציגי משרדי ממשלה וסמכויות הנהלת הקרן מתמצות בשלושה תחומים: גביית תשלומים מבעלי מחצבות, קידום תוכניות השיקום והחזר הוצאות שיקום מחצבות.
השיקול העיקרי העומד לעיני המפקח על המכרות במשרד התשתיות בהכרזת מחצבה כנטושה הוא אם ניתן להפיק חומר נוסף במחצבה. בנוסף, מתנה הנהלת הקרן כל השקעה בשיקום באישור תוכנית השיקום על פי חוק התכנון והבנייה ובקבלת אחריות של גורם מוסמך לאחזקה ושימור מה ששוקם.
תקציבה של הקרן, לדברי שוהם, ממומן מפעילות המחצבות על ידי בעלי המחצבות. התשלום לקרן הוא אחוז מסוים משווי המחצבה וההכנסה היא פונקציה של תפוקת המחצבות. בהתאם לתקנות גובה ומנהל מינהל מקרקעי ישראל את כספי הקרן בנאמנות עבור הקרן. הגבייה מתבצעת בצמוד לגביית התמלוגים למינהל מקרקעי ישראל בגין הפקת המחצב באמצעות מנגנון הגבייה הקיים במינהל.
מאז הקמת הקרן ועד סוף שנות ה-90 שוקמו באמצעות הקרן כ-70 מחצבות והושבו לשימושים חקלאיים, ציבוריים ואקולוגיים כגון פארקים ובתי קברות. כיום נמצאת הקרן בהליכי שיקום של 108 מחצבות בעלות כוללת של 114 מיליון שקל.
בסוף 2002, בעקבות חוות דעת של משרד האוצר ומשרד המשפטים, ובניגוד לעמדת משרד התשתיות הלאומיות, הוחלט על העברת יתרות כספי הקרן לשיקום מחצבות לידי החשב הכללי במשרד האוצר. יתרות הקרן הגיעו בסוף 2002 ליותר מ-300 מיליון שקל.
בחוות דעת משפטית מטעם משרד האוצר נטען, כי הקרן לשיקום מחצבות אינה אישיות משפטית נפרדת מן המדינה, ועל כן חלים עליה כל החוקים החלים על המדינה. עמדת משרד התשתיות הלאומיות מנגד, גרסה כי אין לשנות את המצב הנוהג באשר יש חשיבות רבה לניהול כספי הקרן בנפרד מקופת האוצר.
לעמדת משרד התשתיות חברו גורמים שונים שהביעו חשש מסרבול הליכי השיקום. עמדת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה הכריעה את המחלוקת בין משרדי הממשלה בקבעה כי כספי הקרן צריכים להיות מנוהלים במסגרת תקציב המדינה, בהתאם לעמדת משרד האוצר ועל פי כללים אשר ייקבעו. לפיכך הורה בסוף 2002 שר התשתיות אפי איתם ליו"ר הקרן לשיקום מחצבות להעביר מיידית את כספי הקרן לשיקום מחצבות לחשב הכללי במשרד האוצר. כנגד החלטה זו הוגשה עתירה לבית המשפט העליון על ידי אגודת אדם טבע ודין הממתינה בימים אלו להחלטה.
בעקבות החלטת משרד האוצר יזמה הנהלת הקרן לשיקום מחצבות הכנתו של מאזן אקטוארי וזאת על מנת לאמוד את כלל התחייבויות הקרן לשיקום מחצבות וכבסיס לקביעת מדיניות הנהלת הקרן. במסגרת המאזן חולקו המחצ
מי ישקם את הקרן לשיקום מחצבות?
שרון קדמי
14.4.2006 / 11:15