מה משותף למייסד סאן מיקרוסיסטמס וינוד קושלה, ביל גייטס וריצ'רד ברנסון?

ההתלהבות הנוכחית מאתאנול נובעת ממחקר שהוריד את עלות המרתם של חומרים צמחיים שאינם משמשים למאכל, כמו דשא ושבבי עץ, לאלכוהול. קושלה מאמין כי אתאנול שכזה, המכונה אתאנול צלולוזי, יהיה בשלב מסוים זול יותר לייצור מאתאנול מבוסס תירס ומבנזין.



האם גם משקיעים קטנים יותר יכולים להיכנס לשוק האתאנול? כן, אך מדובר בסיכון גדול. בחירת החברות שיצליחו בעתיד בקרב יצרניות האתאנול, או חלופות אנרגיה אחרות, היא עסק לא פשוט. החברות הציבוריות המעטות המתמקדות באתאנול לרוב אינן רווחיות. פסיפיק אתאנול, למשל, עדיין לא חוותה רבעון רווחי, ואינה צפויה להגיע לרווחיות לפני הרבעון הרביעי - כאשר המפעל הראשון שלה יתחיל לפעול, לדברי ויליאם לנגלי, סמנכ"ל הכספים של החברה.



מעט קרנות נאמנות מתמקדות בחברות אנרגיה חלופית. "אין בכוונתנו להקים קרן המוקדשת לאנרגיה חלופית", אמר וונחואה ז'אנג, אנליסט טכנולוגיה בטי-רואו פרייס. החברה נמנעת מהמגזר "מאותה הסיבה שלא הקמנו קרן אינטרנט ב-2000: קרן הממוקדת במגזר צר אחד לרוב טומנת בחובה סיכון גבוה בהרבה".



כמה חברות העוסקות בתחומים הקשורים לאתאנול הן נובוזיימס ודניסקו הדניות, ודייברסה האמריקאית. שלושתן טוענות כי התקדמו מאוד בהוזלת האנזימים הדרושים לייצור אתאנול מצלולוז. גם חברות גדולות יותר כמו מונסנטו עוסקות בייצור אתאנול, אך אצלן זהו רק תחום עיסוק אחד מני רבים.



שתי קרנות נאמנות המתמקדות באנרגיה חלופית כוללות גם חברות אתאנול באחזקותיהן. קרן ניו אלטרנטיבס מחזיקה באבנגואה ואקציונה אנרגיה הספרדיות. אפשרות השקעה אחרת היא תעודת הסל פאוארשרס ויילדרהיל קלין אנרג'י, העוקבת אחר סל של 40 חברות אנרגיה חלופית. רוברט ויילדר, שיצר את המדד, אמר כי הוא כולל רק שתי חברות העוסקות באתאנול: פסיפיק אתאנול ו-0MGP אינגרידיינטס.



ויילדר אמר כי הוא צופה להוסיף חברות נוספות הקשורות לאתאנול. "זה מאוד אלגנטי", אמר. "אנחנו יכולים לקחת פסולת חקלאית שעולה לנו כסף להיפטר ממנה ולהמיר אותה לדלק".



אך חברות אתאנול רבות הן פרטיות, ואינן נגישות למשקיעים מן השורה. יש גם מקום לספקנות לגבי עתיד האתאנול: אתאנול מבוסס תירס קיים כבר שנים רבות, וחרף העלייה החדה בביקוש, עדיין מדובר רק ב-3% מהשוק. קושלה טוען כי מחירי האנרגיה הגואים תורמים לתחרותיות האתאנול, וכי מחקרים חדשים מוזילים את ייצורו ממקורות אחרים.



"הרבה יותר זול לייצר אתאנול מאשר בנזין כיום", הוסיף קושלה. "ככל שהטכנולוגיות יהיו נפוצות יותר, הן יהיו זולות יותר מבנזין - גם אם מחירו יירד ל-35 דולר לחבית".



ברזיל הוכיחה שניתן לייצר אתאנול מסוכר באופן תחרותי, אמר דניאל קאמן, מרצה בתחום האנרגיה והמשאבים באוניברסיטת ברקלי. הוא מעריך כי עלות הפקת האתאנול מסוכר - כולל חומרי גלם ועיבוד - היא 7-6 דולר לג'יגה-ג'אול (יחידת אנרגיה), לעומת עלות של 14 דולר לג'יגה-ג'אול עבור בנזין. בברזיל, כ-70% מהמכוניות החדשות מסוגלות לנצל אתאנול, והמדינה הצליחה לצמצם את תלותה בנפט מיובא וליהפך ליצואנית אתאנול.



לאתאנול צלולוזי, המיוצר מפסולת חקלאית, כמה יתרונות על פני אתאנול המבוסס על מוצרי מזון. מאחר שהוא מיוצר מפסולת, הוא אינו דורש גידול תבואה, ולכן ניתן לחסוך הרבה על כוח עבודה, הדברה, דשנים והשקיה. האתאנול הצלולוזי גם עדיף על אתאנול מבוסס תירס מכיוון שהוא מפחית את פליטת גזי החממה, לדברי קאמן. "אני חושב שאפשר לצפות שהאתאנול יהווה 30%-25% מצריכת הדלק תוך עשר שנים", הוסיף קאמן.



לשם כך צריכים להתקיים שני תנאים: על יצרניות המכוניות לייצר יותר מכוניות המסוגלות לנצל אתאנול (עלות הוספת אפשרות זו למכוניות חדשות מוערכת בכ-100 דולר לכל כלי רכב); ועל תחנות הדלק לספק יותר אתאנול. קושלה פועל בוושינגטון לסיוע ממשלתי בשני תחומים אלה.



קושלה ממליץ למשקיעים קטנים יותר לא להיכנס לשוק, אבל לבחון את האפשרויות המתפתחות. "זהו תחום שבו על המשקיעים לגלות סבלנות", אמר, אך לדבריו, הרווח הפוטנציאלי מצדיק את ההימורים שלו. לטענתו, הצלחת האתאנול פירושה כי יותר כספי אנרגיה יזרמו לאמריקה החקלאית: "נקבל דלק זול יותר ומזיק פחות לסביבה לעומת הבנזין, וזה גם יעניק לנו יותר ביטחון בתחום האנרגיה".