לדברי בסון, בהתמחויות הבנקים הקטנים טמון גם האיום עליהם ברפורמה הנוכחית. "התחרות בשוק ההון בכל התחומים גדלה מאוד בשנים האחרונות, ומרווחי הרווח הולכים וקטנים כל הזמן. אם בשירותי נאמנות הרוויחו פעם 2%, כיום מדובר על פרומילים. אנחנו מרוויחים בתחומים האלה בזכות היקפי הפעילות הגדולים שלנו - אנחנו מספקים שירותי נאמנות לכספים בהיקף של 30 מיליארד שקל. הצורך ביתרון הגודל עם ירידת המרווחים גם מסביר את התהליך של התמזגות הבנקים הקטנים בינם לבין עצמם", הוא אומר. "אני מאוד מקווה שרפורמת בכר לא תפגע בבנקים הקטנים. האיום על הבנקים הקטנים טמון באפשרות שבנק גדול יחליט פתאום להפנות משאבים ולפלוש לתחום ההתמחות של הבנק הקטן - בגלל שהבנק הגדול נדחק מתחום אחר ברפורמה".
בסון מדגיש כי אין מה לרחם על הבנקים הגדולים בעקבות הרפורמה. "אמנם הריכוזיות שבידי הבנקים הגדולים פחתה לכאורה, אבל מה שחשוב הוא שהבנקים הגדולים חולשים על ערוצי ההפצה, והם יידעו איך למנף את זה. בנוסף, אם לפני כן הם היו צריכים להתאמץ ולנהל את קרנות הנאמנות שלהם בשביל לקבל את ה-1.5% דמי ניהול, היום הם רק פותחים את הדלת ומיד מקבלים 0.8% על ההפצה. וזה עוד לפני שמביאים בחשבון את האקזיט הגדול שהם עשו במכירת הקרנות. בשורה התחתונה, הבנקים עדיין שולטים במערכת הפיננסית".
גם לחברות הביטוח, שמרכזות לאחר הרפורמה כוח רב בתחום הפנסיוני, בסון לא דואג. "אני מאמין שוועדת בכר הבאה תתכנס כדי לדון בריכוזיות של חברות הביטוח. יכול להיות שהמהלכים שמתבשלים עכשיו באוצר מרמזים שהפנימו שם את זה - ביטוח מנהלים, למשל, הוא מוצר טוב שמאפשר יותר גמישות בין חיסכון הוני לקיצבה ומשלב פרמטרים כמו ביטוח לאובדן כושר עבודה, אבל הוא מוצר עם דמי ניהול יקרים. המחיר שלו יירד אם יעשו רפורמה שתאפשר לעמיתים לעבור בין ביטוח לביטוח בלי חסמים".
בהתמודדות על הלקוחות הפרטיים והמוסדיים בשוק ההון, בסון גאה בשירות חדש שהשיק הבנק שלו - שירות הפנד-סטל (fund settle) של יורוקליר. "השירות נועד למשקיעים מוסדיים או פרטיים שרואים קרן גידור שהם רוצים לרכוש - של גוף פרטי זה או אחר בעולם - אבל הם פוחדים לשים את הכסף שלהם אצל איזה רואה חשבון שהם לא מכירים בחו"ל. במקרה הזה הם יכולים להשתמש בפנד-סטל כדי לסלוק את ההשקעה שלהם. כשמדובר בהשקעות בישראל - הבורסה מספקת את השירות הזה. בחו"ל, על אותו משקל, המסלקה הגדולה ביותר היא יורוקליר. קרנות גידור בחו"ל, או קרנות השקעה לא סחירות שלא רשומות במסלקה הראשית של יורוקליר, לא יכלו לקבל עד כה שירותי סליקה - וזה השירות החדש".
לגבי התחרות עם הבנקים האחרים, אומר בסון: "היתרון התחרותי הגדול שלנו הוא בקווי התקשורת הישירים שיש לנו לברוקרים ולמסחר בניירות ערך זרים בעולם - ובמיוחד בארה"ב. 50% מהפעילות שלנו היא בחו"ל, לעומת 20%-5% מהפעילות בבנקים האחרים. חוץ מזה, כל השירותים שאנחנו מספקים למוסדיים, זמינים גם ללקוחות הפרטיים שלנו. אם אני משמש כערוץ התפעולי לקרן נאמנות שעובדת במזרח אירופה - אז אני מספק את השירות הזה זה גם ללקוח פרטי. השירותים ללקוחות הפרטיים הם לחשבונות בהיקף של 500 אלף שקל לפחות. כולם נהנים מעקומת הלמידה שלנו. אנחנו נותנים את השירותים גם לחשבונות רגילים, אבל זו לא ההתמחות שלנו - פעילות הליבה שלנו היא בחשבונות שוק ההון".
כשמדובר בהשקעות בחו"ל, בסון מאמין בחוזקו של השוק האמריקאי. "אני לא מאמין בתחזיות לגבי היחלשות אמריקאית. אנשים אוהבים לתת תחזיות על ההתחזקות של היורו לעומת הדולר, אבל הם שוכחים שהאמריקאים פשוט עושים מה שהם רוצים בכלכלה העולמית. אם הם יחליטו שהם לא רוצים משבר כלכלי אצלם, לא יהיה משבר כזה. הם פשוט ילכו ויכבשו עוד מדינה עם נפט. האמריקאים הם אלה שמשפיעים על כלכלות של אחרים, ולא להפך. מעבר לזה, צריך להיזהר מאמירות גורפות לגבי השקעות בארה"ב. אפשר אולי לומר שטקסס יותר טובה כמקום השקעה מאשר גרמניה, אבל לא יותר מזה".
גם בסון משתמש במלות הקסם הנפוצות בכל בית השקעות בשוק באחרונה - One Stop Shop. "אנחנו רוצים לספק כמה שיותר שירותים ללקוח. אנחנו פותחים ללקוח חשבון, ממירים לו כסף למט"ח, מספקים לו מערכת מסחר בניירות ערך בארץ ובעולם, מספקים לו גם מסחר בניירות ערך, שירותי בנקאות, גם מסחר במט"ח וייעוץ וניהול השקעות".
אבי בסון: "רפורמת בכר היא איום על הבנקים הקטנים"
חגי עמית
18.4.2006 / 9:27