הצעת חוק: שופטים יחויבו לשקול את עברו הפלילי של נאשם בגזירת העונש

שופטים יחויבו לשקול את עברו הפלילי של נאשם בבואם לגזור את העונש על עבירות שבהן הורשע הנאשם - כך קובעת הצעת החוק ל"הבניית שיקול הדעת השיפוטי בגזירת עונשים", שתונח על שולחנה של ועדת השרים לחקיקה לאחר כינונה של הממשלה החדשה. בנוסח הסופי של הצעת החוק, בשונה מהגירסה הראשונית שלו שפורסמה לפני כחצי שנה, מחויבים השופטים היושבים במשפטים פליליים לקבל מידע על עברו הפלילי של הנאשם - או על היעדר עברו הפלילי - כשיקול לסטייה מה"עונשים המומלצים".



במסגרת הצעת החוק, תקבע ועדה ציבורית לכל עבירה לא רק את עונש המקסימום הקבוע כיום בחוק העונשין, אלא גם "עונש סטנדרטי". הצעת החוק מבוססת על דו"ח ועדת המשפטנים בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג מ-1997, ששכב שנים רבות במגירה בלא שיושם. עיקרון המנחה בהצעה הוא "עקרון ההלימות" בין חומרת העבירה לחומרת העונש, במטרה ליצור אחידות בין בתי משפט שונים, שיוצרים פערים גדולים בעונשים על אותה עבירה עצמה.על-פי הצעת החוק, תפעל ועדה של עשרה משפטנים, שבראשם יעמוד שופט עליון בדימוס, ותקבע "עונש מוצא" לכל אחת מהעבירות בחוק העונשין, בהתאם לשיקולי מדיניות ציבורית. "עונשי המוצא", שיקבלו את אישור ועדת החוקה של הכנסת, ישמשו עיקרון מכוון בשביל השופטים, שיוכלו להחמיר בעונש מטעמים של הגנה על הציבור או להקל בו מטעמים של שיקום העבריין. גישה זאת נבחרה כעדיפה על פני קביעת עונשי מינימום, שעשויים להגביל יתר על המידה את שיקול דעתם של השופטים.



רשימת נסיבות בהן חייבים להתחשב



לצד "עונשי המוצא" או העונשים המומלצים שייקבעו לכל עבירה, קובע החוק רשימה של נסיבות המחמירות או מקלות, שבהן חייבים השופטים להתחשב. לאחר פרסום הנוסח הראשוני בספטמבר 2005 התקבלו במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים הערות והצעות שיפור מצד רבים, כולל מכמה שופטים, שערכו יום עיון בעניין זה בנוה אילן. באותו יום עיון התברר שעל אף שנשיא בית המשפט העליון אהרן ברק ומנהל בתי המשפט בעז אוקון תומכים בהצעה, שופטים רבים מתנגדים להצעת החוק, מחשש שמא שיקול דעתם בגזירת עונשים יוגבל יתר על המידה.



בעקבות ההערות הוחלט לשנות כמה מסעיפי ההצעה. אחד השינויים הוא ששיטת העונשים הסטנדרטיים לא תחול על קטינים, אלא על נאשמים מגיל 18 ומעלה, וזאת, לדברי גורמים משפטיים בכירים, מאחר שהעיקרון המנחה בענישת קטינים אינו עקרון ה"הלימות" בין חומרת העבירה לחומרת העונש, אלא עיקרון השיקום של הקטין. תיקון נוסף הוא הפיכת עברו הפלילי של הנאשם - בין שהוא מלא בהרשעות קודמות, ובין שהוא נקי לחלוטין - משיקול "רשות" ששופטים אינם חייבים להתחשב בו, לשיקול "חובה".



"בהצעה המקורית העניין הזה לא קיבל את החשיבות והמקום המתאימים", אומרים בכירים במשרד המשפטים, "חשבנו שזה לא יכול להיות נסיבת רשות כי אנחנו חייבים לקחת את העבר הפלילי בחשבון. לא קבענו את המשקל שיינתן לו אבל אנחנו רוצים שזה יהיה לנגד עיניו של השופט".



לפני כחודש כינסה שרת המשפטים היוצאת ציפי לבני את ועדת השרים לענייני חקיקה לישיבה אחרונה, שבה אושרה הצעת החוק ל"הבניית שיקול הדעת בגזירת עונשים". ואולם, במשרד המשפטים אומרים כי לא יהיה מנוס מלהביא את ההצעה פעם נוספת לאישור ועדת השרים אחרי הקמת הממשלה החדשה. זאת, מאחר שהממשלה הקודמת אינה יכולה לכבול את שיקול דעתה של הממשלה הבאה בעמדתה לתמוך בהצעת החוק ולקדמה.