מחזיות עד מכוניות - העולם עובר ל-Made in India

מאת אננד גירידהרדאס

מדראס. "אחרי סין, סיפור ההצלחה הבא של התעשייה העולמית הוא הודו", אומר ב' ג' מנון ממדינת המחוז טמיל נאדו בהודו. השנה האחרונה בקריירה של מנון מבטאת את השינויים הקיצוניים שעוברות בימים אלה הכלכלה והחברה ההודית. רק בשנה שעברה, הוא מונה למנהל תפעול בכיר של אזור סחר חופשי ניסויי, שהוקם מחוץ למדראס (צ'נאי), בירת טמיל נאדו. מאז, הוא כבר מכר נכסים ונדל"ן לכמה מגדולי התאגידים בעולם, בראשם חברת ב-מ-וו הגרמנית.



"חברות מאמינות בהודו, אחרת הן לא היו קונות נכסים", הוא מוסיף, כשהוא סוקר את מפת אזור התעשייה שעל קיר משרדו. במסגרת ה"בהלה לזהב ההודי", שמזכירה את תחילתו של גל התיעוש בסין, תאגידים בינלאומיים כמו ג'נרל מוטורס ואינטל קונים בטמיל נאדו שטחי נדל"ן רחבי היקף. שטח מרעה מחוץ למדראס שעלה 1,000 דולר לכארבעה דונמים לפני 20 שנה, נמכר כיום במחיר גבוה פי 65.



הודו אמנם ידועה עדיין כמדינה המצויה בשלבים ראשונים של תיעוש, אך ניכרים בה סימנים ראשונים לרנסאנס תעשייתי. הודו דיווחה לאחרונה כי סך היצוא של המדינה גדל מדי שנה ב-26%. ענף הייצור צומח ב-9.4% בשנה, בהשוואה ל-6% בשנה בין השנים 1991 ל-2004. התפתחות זו עשויה להשפיע לא רק על מאות מיליוני העניים בהודו, אלא גם על הכלכלה העולמית כולה, ועל הסחר העולמי במגוון רחב של מוצרים - ממכוניות ועד חזיות.



בטמיל נאדו, בה חלים השינויים הכלכליים בקצב מהיר ביותר, תאגידים עולמיים כבר זיהו את התפנית שעוברת הודו, וממהרים לנצל אותה. חברת נוקיה השלימה כאן את הקמתו של מפעל גדול, שלדבריה ייצר למעלה מ-30 מיליון טלפונים בשנה ויהיה לפחות עשירית מהתפוקה העולמית שלה. חברת Hyundai Motor הקוריאנית מייצרת מכונית חדשה בטמיל נאדו בכל דקה, והפכה את הודו למוקד ייצור של דגמי סאנטרו החדשים; היא מתכננת לייצא 100 אלף מכוניות שיוצרו בהודו ל-60 מדינות השנה, ו-300 אלף תוך שנתיים. גם חברת ההלבשה התחתונה Victoria's Secret כבר קונה בטמיל נאדו 6.5 מיליון חזיות בשנה, כעשירית מכמות החזיות השנתי שלה.



במשך עשרות שנים, סבל הייצור בהודו מחוקי עבודה מיושנים, מתשתית חורקת ומביורוקרטיה מסורבלת. אמנם, כבר במשך יותר מעשור הביאה "הכלכלה החדשה" של מרכזי תקשורת והיי-טק להתעשרותם של כמה מיליוני בני-מזל; אך בשביל שלושה מכל ארבעה הודים, שהשכלתם נמוכה מרמת חטיבת ביניים, ההתפתחות הזאת לא היתה מורגשת.



איש אינו יודע בוודאות כמה מקומות עבודה סיפקה כבר הפריחה התעשייתית. ואולם, סטטיסטיקה שפירסמה הממשלה לאחרונה מראה כי תעשיית הרכב והתעשיות הנלוות מעסיקות לבדן למעלה מ-10 מיליון בני אדם - יותר מכלל עובדי התעשייה ההודים לפני עשור.



את רבים מהאמצעים החדשים להגברת הצמיחה, העתיקה ממשלת הודו משכנתה שבמזרח: אזורים כלכליים מיוחדים - אותן מובלעות של חופש כלכלי יחסי שהיו חוד החנית בתיעוש של סין - מתפשטים כעת גם בהודו, ומעניקים הטבות מס ושליטה גדולה יותר על תשתיות כמו מים וחשמל. לפחות 75 אזורים נבנים כעת, ויותר מ-12 כבר פועלים.



כעת, מאיימת הודו על ענפים אחדים בתעשייה הסינית. צמיחתה של הודו כמרכז ייצור מתרחשת בזמן שהתאגידים הבינלאומיים מחפשים חלופות לסין. מחסור בהכשרה גורם בתקופה האחרונה לעלייה בשכר בסין. מגמה זו עלולה לייקר את המוצרים הסיניים ולכרסם ביתרון העיקרי שממנו נהנית סין לעומת הודו: תשתית ברמה עולמית, שמוזילה את מחיר הייצור.



עם זאת, מומחים אומרים כי הודו וסין ימלאו שני תפקידים שונים בשוק הענק של ייצור מוצרי צריכה ליצוא. הייצור ההמוני והזול של מוצרים כמו צעצועים, קומקומים חשמליים וטלוויזיות, יישאר מחוץ להישג ידה של הודו, בשל הקושי שבניהול מפעלים בסדר הגודל של המפעלים הסינים. לעומת זאת, בשוק עצום של מוצרים הנסמכים על מיומנות טכנית וכוח עבודה זול אין להודו מתחרים: משם לא יבואו צעצועים, אלא טלפונים סלולריים. לא קולבים, אלא חזיות. לא רהיטי גן, אלא חלקי מכוניות. לא נעליים סינטטיות, אלא נעלי עור. בכל התחומים האלה, טוענים המומחים, הייצור ההודי יכול להיות תוספת לסין.