ביהמ"ש המחוזי אישר עיקול זמני על כספים המגיעים לברן עד גובה של 25 מיליון שקל

שופטת ביהמ"ש המחוזי בתל אביב, הילה גרסטל, קיבלה את עירעורה של חברת מר התקנות לוויין, חברה בת של ח. מר הבורסאית, על החלטת רשמת ביהמ"ש שקבעה כי מר צריכה להפקיד ערבות עצמית של 15 מיליון שקל לצורך אישור העיקולים הזמניים שביקשה החברה כנגד ברן , בעקבות תביעה שהגישה כנגדה בסך 25 מיליון שקל.

הערעור הוגש לאחר שהרשמת, יהודית שיצר, אישרה הטלת העיקול על כספים המגיעים לברן מלקוחותיה עד לסך 25 מיליון שקל, בתנאי שמר תפקיד ערבות בגובה 15 מיליון שקל.

מר עירערה על ההחלטה בטענה כי הפקדת ערבות בגובה זה היא בלתי אפשרית עבורה ולמעשה מבטלת את האפשרות להטיל את העיקול. השופטת גרסטל קיבלה את הערעור וקבעה כי על מר להפקיד ערבות בנקאית בגובה 100 אלף שקל בלבד.

כזכור מר, העוסקת בהתקנות תשתית לטלוויזיה בלוויין ומיוצגת ע"י עוה"ד יאיר עשהאל ואריאל צימרמן ממשרד עוה"ד א.אברמזון ושות', טענה בתביעה כי בחודש נובמבר 1999 נחתם הסכם הספקת שירותים בינה ובין ברן.

מר טענה כי בהסכם האמור ציינה ברן כי התחייבה כלפי חברת YES להתקין בבתי המנויים של YES ציוד קצה הדרוש לקליטת שידורי לוויין, ובהתאם לכך פנתה ברן למספר גורמים, בהם מר, על מנת שישמשו כקבלנים ויקימו את מערך התקנת הציוד בבתי המנויים של YES. מר ציינה כי על אף אזכור ההסכם בין ברן ל-YES, הרי ש-YES לא היתה צד להסכם שלה עם ברן והתחייבויות הצדדים בהסכם לא הותנו ולא הותלו במעשיה או מחדליה של YES.

מר טוענת כי בינה ובין ברן נקבע מנגנון תשלום בשיטה של שוטף פלוס 30 יום, כאשר עם תום כל חודש עבודה העבירה ברן למר חשבון פרופורמה בגין אותו חודש, על בסיס פקודות העבודה שבוצעו ע"י מר במהלך אותו החודש ואושרו ע"י ברן.

מר טוענת כי מאז תחילת ביצוע ההסכם, בחודש נובמבר 1999, איחרה ברן, בפרקי זמן הולכים וגדלים, בתשלום התמורה לפי ההסכם. עוד טוענת מר כי לאחרונה נמנעת ברן מתשלום כלשהו בגין השירותים - שהמשיכו להינתן לה באופן רציף - וזאת ביחס לתקופה שמחודש פברואר 2001 ואילך.

מר טוענת כי בשל התעלמות חוזרת ונשנית של ברן מדרישתה לשלם את המגיע לה, פנתה באת כוחה של מר לברן והתרתה בפניה כי באם לא תשלם ברן למר את המגיע לה, תנקוט מר בצעדים משפטיים כנגד ברן. מר טוענת כי בתגובה למכתב זה הודיעה לה ברן שהתשלומים למר יבוצעו בד בבד עם התשלומים שתקבל ברן מ-YES. בהקשר זה טוענת מר כי טענתה של ברן כאילו ההתחייבויות בהסכם מותלות במילוי התחייבויות YES כלפיה היא מופרכת.

עוד טוענת מר כי לאחרונה הודיעה לה ברן שאין בכוונתה לשלם לה את חובותיה, כל עוד לא תאשר מר כי תהיה מוכנה לשנות את תנאי ההסכם שביניהן ולקבל את התשלומים Back to Back עם קבלת התשלומים מ-YES. מר טוענת כי ברן חייבת לה כ-25.3 מיליון שקל, מזה כ-2 מיליון שקל הם חובות שלגביהם טענה ברן לזכות קיזוז, וכ-23.3 מיליון שקל הם חובות שאינם שנויים במחלוקת.

מר מוסיפה וטוענת כי בנוסף לחובות אותם היא תובעת, נגרמו לה נזקים נוספים, בשל התנהגותה של ברן, וכי בכוונתה להגיש תביעה נפרדת בגין נזקים אלה, שטרם נתגבשו כולם. טרם הוגשה תגובת הנתבעת (בש"א 15379/01).