הרב הראשי יונה מצגר עתר לבג"ץ נגד כוונת מזוז לפעול להדחתו

הרב הראשי לישראל, יונה מצגר, עתר היום (רביעי) לבג"ץ נגד היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, בטענה שהחלטתו של מזוז להמליץ על הליך הדחתו של מצגר התקבלה בלא מתן זכות שימוע. מצגר הודיע כי יעתור לבג"ץ כבר אחרי החלטתו של מזוז בתחילת החודש.



מזוז קבע בהחלטתו כי על מצגר להתפטר מתפקידו - ואם לא יעשה כן, ימליץ לשר המשפטים לפתוח נגדו בהליך הדחה באמצעות הוועדה למינוי דיינים. זאת, בשל פרשת טובות ההנאה שקיבל מצגר בבתי מלון בירושלים. ההמלצה להדיח את מצגר מתבססת על אי-התאמתו לתפקיד ועל "התנהגות שאינה הולמת" רב ראשי, בהתייחס גם לפרשיות מהעבר שמצגר קשור בהן, וכן על שקריו של מצגר בחקירתו במשטרה . עם זאת, החליט מזוז לסגור את התיק הפלילי של מצגר, הכולל שלוש פרשיות של טובות הנאה בבתי מלון ושכירת דירת שרד בירושלים.



במשרד המשפטים קיוו לאחר החלטת מזוז שלא יהיה צורך להגיע להליך ההדחה ושמצגר "יבין את רצינות הכוונות" ויתפטר ביוזמתו מתפקידו. מזוז התכוון לאפשר למצגר לקבל החלטה על התפטרות בתוך שבועיים-שלושה, ואם לא יפעל עד אז - יפנה את העניין לשר המשפטים החדש שייכנס לתפקידו עם הקמת הממשלה.



"נוכח הפגמים בהתנהלותו, ראוי היה שהרב מצגר ייטול אחריות אישית ויחליט בעצמו על פרישה מתפקיד דיין וכרב ראשי", כתב מזוז. "המשך כהונתו עלול לפגוע פגיעה קשה במעמדה של הרבנות הראשית ושל בית הדין הרבני הגדול. אכן, העברה מתפקיד של נושא משרה בכיר איננה עניין פשוט וקל ערך. על אחת כמה וכמה כשמדובר בתפקיד בכיר כל כך של רב ראשי לישראל. אולם, לאור כל המפורט, אין מנוס מהתמודדות עם סוגיית ההתאמה לכהונה".



התיק נסגר מחוסר ראיות מספיקות



חקירת המשטרה נפתחה בדצמבר 2004 בעקבות פרסום תחקיר ערוץ 2 על אירוח חינם שקיבל מצגר במלון "מצודת דוד" בירושלים, בפסח לפני שנתיים. במהלך החקירה היא התרחבה לשתי פרשיות נוספות של טובות הנאה. המשטרה קבעה שיש תשתית ראייתית מספקת להעמדתו לדין של הרב הראשי, ואולם פרקליט המדינה ערן שנדר אימץ את עמדת פרקליטות מחוז ירושלים והמליץ לסגור את התיק בשל חוסר ראיות מספיקות, ולנקוט נגדו צעדים מינהליים. מזוז אימץ את ההמלצה.



החקירה הפלילית עסקה בשלוש פרשיות: שהייה במלון "פרימה המלכים" ביוני 2003. את התשלום עבור החדר של הרב ואשתו מימנה הרבנות הראשית, ואת התשלום עבור חדרם של שלושה מילדי הרב מימנה עמותת בית הכנסת "ישורון"; הפרשה השנייה היתה השהייה במלון "מצודת דוד", שבו שהתה משפחת מצגר במהלך ארבעה חגים בין אוקטובר 2003 לאוקטובר 2004 במהלך אותה תקופה עמדה לרשות הרב דירת שרד בירושלים, במימון המדינה, ולפיכך נבחנה הן שאלת ה"מימון הכפול" והתעריפים המוזלים שקיבל בבית המלון, שחלק מהמעורבים בפרשה כינו "תעריף מצגר"; הפרשה השלישית נגעה לחוזה השכירות והשהיות במלון "רנסנס". בנובמבר 2003 חתם מצגר על חוזה שכירות על דירה בירושלים, כשתחולתו נקבעה רטרואקטיווית מאוגוסט 2003. המדינה מימנה הן את שכירת דירת השרד והן את השהיות במקביל במלון "רנסנס" בירושלים".



בסופו של דבר החליט מזוז לסגור את התיק בהיבט הפלילי, ואולם גורם בכיר במשרד מסביר ש"ההחלטה היתה גבולית". "התמונה העולה מהדברים היא קשה וההחלטה לא היתה פשוטה כלל ועיקר", כתב היועץ, "בחלק מהפרשיות ניתן לומר שהתשתית הראייתית קרובה לרף הנדרש להעמדה לדין, והתמונה מעוררת לא מעט תהיות וספקות. אולם, בסופו של דבר לא נמצאה הדרך לבסס סיכוי סביר להרשעה, כנדרש".



היועץ נימק בהחלטתו גם כי בעקבות סגירת התיק בהיבטו הפלילי, החליט להימנע מהמלצה על העמדה לדין משמעתי והעדיף להמליץ על הדחה באמצעות הוועדה למינוי דיינים. "ניתן לצייר דפוסי פעולה מרכזיים החוזרים על עצמם, כגון זילות בהתייחסות לכספי ציבור, קבלת טובות הנאה בקשר עם מעמדו כרב ראשי, הסתבכויות באי-אמירת אמת ואי-נטילת אחריות על מעשיו, תוך גלגול האחריות על הכפופים לו", כותב מזוז. היועץ מאזכר גם פרשיות קודמות ששמו של מצגר נקשר בהן, ומגיע למסקנה כי לא ראוי שמצגר ימשיך לכהן בתפקידו. "התנהלותו של מצגר בפרשיות שנחקרו חותרת תחת נורמות המצופות ממנו כרב ראשי לישראל".



פרק מיוחד בדו"ח מקדיש מזוז למשמעות שקריו של מצגר במהלך חקירתו, ולגרסאות הסותרות שהשמיע. "בחקירתו בחר הרב, לא פעם, להתחמק ממתן תשובות מלאות ולעתים למרבה הצער אף לומר את שאינו אמת", כתב היועץ המשפטי, והוסיף אף אזכורים מהמקרא, שלפיהם על שופטים ודיינים להיות "אנשי חיל יראי אלוהים אנשי אמת שונאי בצע". "אין בידינו כלים לקבוע התקיימותן של כל התכונות הללו", כותב היועץ, "ואף אין זה מתפקידנו, אך נראה שעולים סימני שאלה לא מעטים באשר להתקיימותן של חלק מתכונות אלה ברב מצגר".