הקרב על שיטת הדיווח: יעקובס נגד אמיר

מאת בן-ציון ציטרין

המוסד לתקינה חשבונאית קיבל אתמול החלטה שניתן להגדירה "היסטורית". אחרי דיונים רבים ומספר דחיות, ואחרי כמעט שנות דור של אינפלציה מואצת, החליט אתמול הגוף המוסמך על הפסקת ההתאמה של הדו"חות הכספיים. הדיווח הכספי מותאם האינפלציה, שנולד בעקבות האינפלציה הגבוהה ששררה במשק מסוף שנות ה-70 - פס מן העולם, והחל מ-2003 חוזר המשק הישראלי לשיטה הנהוגה והמקובלת בעולם המערבי - דיווח כספי נומינלי.

הפסקת ההתאמה של הדו"חות הכספיים (או תקן חשבונאות מס' 12), אושר על ידי חברי הוועדה המקצועית של המוסד, ובראשם היו"ר, פרופ' אלי אמיר מאוניברסיטת תל אביב. אולם אתמול לא היה קל להרים כוסית לחיים. בתחילת השבוע העביר מנכ"ל רשות החברות הממשלתיות, ירון יעקובס, מכתב המגובה בחוות דעת מקצועית, אשר מערער לחלוטין את התזה לפיה בתקופה בה האינפלציה שואפת לאפס, הדו"חות הכספיים הריאליים אינם נדרשים עוד.

המסמך של יעקובס מכה גלים. הוא הופנה לראש הממשלה, לשר האוצר, לוועדת השרים לענייני הפרטה, לשרים האחראים על החברות הממשלתיות ועוד רשימה ארוכה של גופים ובכירים במשק. מסקנתו היא חד-משמעית - המעבר לשיטת הדיווח הנומינלית היא אסון למשק ולציבור בכלל, ולחברות הממשלתיות בפרט.

כאשר החל המוסד לתקינה, עוד במחצית השנייה של 2000, לדון בהפסקת הדו"חות המותאמים לאינפלציה, התבקשו כל הנוגעים בדבר במשק לחוות את דעתם. רשות החברות הממשלתיות פנתה למשרד רואי החשבון אברמזון, אילן, כץ, נגור, קרשס ושות' בבקשה לבחון את העניין עבורה.

המשרד עשה עבודה יסודית. הוא פנה לכמה מומחים - בהם הפרופסורים לכלכלה אסף רזין, אפרים צדקה, דוד לבהרי ויקיר פלסנר, ד"ר אילן מעוז ודוד בועז, לשעבר הממונה על אגף התקציבים באוצר - וכן לעשרות משרדי רואי חשבון המטפלים בחברות ממשלתיות, וביקש את חוות דעתם. מהתגובות שצורפו לחוות הדעת של יעקובס - עליהם חתומים גם רואי החשבון הנמנים עם משרדי ה-Big 5 - עולה כי נזקים כלכליים יחולו עקב המעבר לא רק על החברות הממשלתיות, אלא גם על סקטורים חשובים אחרים במשק ועל רשויות רגולטיביות נוספות. למעשה, על פיהם, עלול המשק הישראלי ככלל, להיפגע בפרמטרים מאקרו כלכליים.

מעיקרי הבדיקה שערך משרד רואי החשבון עולים הממצאים הבאים:

- בשל המעבר מדו"חות ריאליים לדו"חות נומינליים, הרווח המצרפי של החברות הממשלתיות העסקיות, בהנחה של אינפלציה בשיעורים של 1% ושל 4%, יקטן בהיקף הנאמד בלפחות 500 מיליון שקל ו-2 מיליארד שקל - בהתאמה.

- לשם השוואה, הרווח המצרפי של כלל החברות הממשלתיות בחמש השנים האחרונות היה כ-650 מיליון שקל. משמעות הדבר היא, כי אם יתבצע מעבר מדיווח ריאלי לדיווח נומינלי הרי שרווח מצרפי כדוגמת זה יימחק באינפלציה של כ-1.3% - בדומה לשיעור האינפלציה השנתי בחודשיים האחרונים.

- מאחר שהיקף ההשקעות בחברות העיקריות אמור לגדול, כך בחברת חשמל, מקורות ובתי הזיקוק, גם הסכומים שהוזכרו צפויים לגדול והפגיעה המצטברת בערכי ההון העצמי של החברות הממשלתיות עלולה להגיע לעשרות מיליארדי שקלים.

- החברות הממשלתיות הגדולות קובעות את תעריפי המוצרים או השירותים שהן מספקות לציבור גם כפועל יוצא משיערוך עלויות המימון, שהן מרכיב קבוע וגדול אצלן. למשל, אחד המרכיבים בקביעת עלות החשמל הוא הוצאות המימון, ובתעריף החשמל נכלל מרכיב לכיסוי הוצאות מימון לפי ריבית ריאלית.

לטענת בכיר ברשות החשמל, משמעות המעבר לדו"חות נומינליים היא, העלאת תעריף החשמל. בהנחה ששיעור האינפלציה הוא 4% לשנה, ומכיוון שהיקף ההלוואות של חברת החשמל הוא כ-30 מיליארד שקל, הרי שמדובר בהגדלת הוצאות המימון ב-1.2 מיליארד שקל בשנה - שמשמעותה ההעלאה של 12% בתעריף החשמל.

- על פי חוות הדעת של טובי רואי החשבון, דווקא הדיווח הריאלי מתאים יותר לקבלת החלטות בארגון מאשר הדיווח הנומינלי. יתרה מזאת, כמות המידע הנדרשת כדי לדעת מהו הרווח הריאלי אינה נמצאת בידי המשקיע המיומן, וודאי שלא בידי המשקיע הסביר. במצב כזה יש אובדן מידע, גם בדיעבד, ועיוות בהחלטות.

- לדעת רשות החברות הממשלתיות, המעבר לדו"חות נומינליים יפגע ביכולת להשתמש בדו"חות הכספיים ככלי ניהולי לקבלת החלטות: כך לגבי החלטה על מתן בונוס לעובדים ושיעורו, גובה הדיווידנד ומצבת כוח האדם. זאת בעקבות השינויים לרעה של רווחיות החברות כתוצאה מהשינוי.

- היקף הפגיעה יושפע, בין היתר, מגובה האינפלציה העתידית שלגביה יש אי-ודאות וצרכי ההשקעות והמימון בהתאם לתוכניות הממשלה והחברות. לדעת המומחים שנתיים של אינפלציה כבושה אינם הבטחה לשנים הבאות, אלא, לכל היותר משאלת לב.

מגובה בחוות דעת המומחים מסכם יעקובס: "כתוצאה מהמעבר לדו"חות נומינליים, החברות הממשלתיות העיקריות צפויות לדווח על הפסדים ועל הרעה ביחסים הפיננסיים. זאת, בשל מאפיינים כגון עתירות השקעות ברכוש קבוע בעל אופק חיים רב, ואשראי צמוד. דבר זה יגרום לקשיים בגיוס הלוואות להמשך פיתוח המשק, ולתוספת הוצאה לציבור באמצעות העלאות תעריפים או בדרכים אחרות שיוטלו על הציבור. תוספת השפעות אלה וכן גידול בתעריפים ובהוצאות של החברות, עלולים לפגוע גם ביציבות המחירים במשק, לפגוע בהפרטת החברות ובפיקוח ובבקרה על החברות, להקטין הכנסות המדינה מדיווידנדים ומתקבולים מהפרטת חברות ממשלתיות, ובמקרים מסוימים אף לחייב הזרמות תקציביות של המדינה בהון החברות".

פרופ' אמיר אינו מתרגש מאזהרות יעקובס. לדבריו, השיטה הנומינלית עובדת ועובדה שהיא מקובלת בכל העולם. לדעתו, על החברות הממשלתיות יהיה להתרגל לשינוי המתבקש וכן להתאים את רווחיהם המותאמים לשיטה הנומינלית. "הרווחים כיום מוגזמים ולא אמיתיים", אומר אמיר.

ומה עכשיו? יעקובס העביר את הכדור והאחריות לפיתחם של השרים הממונים על החברות הממשלתיות. הוא ממתין לתשובתם, בפרט אחרי שהזהיר כי בעקבות המעבר לשיטה הנומינלית תיפגע באופן מהותי יכולת התפקוד השוטפת של הרשות. שני הגופים המרכיבים על פי חוק את המוסד לתקינה - הרשות לניירות