רכבת השרים במשרד התקשורת מגיעה לש"ס

"אין למנות שר תקשורת חדש", הצהיר רק לפני פחות משנה אהוד אולמרט ממקום מושבו במשרד האוצר. אבל היום אולמרט הוא רק ראש ממשלה, ואין בכוחו למנוע את המינוי של שר תקשורת נוסף. חלוקת משרות היא הדרך לשמור על יציבות הקואליציה, ועל כן הכרחי לשמר גם את משרד התקשורת, יגידו לבטח אנשיו של אולמרט. מי שיבקש לשמוע הסברים מאנשי קדימה מדוע למרות ההכרזות החד משמעיות שיש לסגור את משרד התקשורת, שוב יתיישב בו בשבועות הקרובים שר חדש, יבין מהר מאוד שהאשם הוא בנו, הבוחרים, שפשוט לא הענקנו לקדימה די כוח בכנסת כדי "לשלם" פחות לשותפות הקואליציוניות. עם טיעון שכזה, מה לנו כי נלין.



משרד התקשורת יעבור, כך על פי מרבית ההערכות, לידיה של מפלגת ש"ס. ח"כ אריאל אטיאס, מי שכבר מסומן ככוכב העולה של ש"ס, צפוי לקבל לידיו את האחריות על המשרד. הסוגיות העיקריות שיעסיקו את ש"ס בתחום התקשורת הן הבטחת מעמדן של תחנות הרדיו החרדיות והפיראטיות, כחלק מהרפורמה הגדולה בתחום שידורי הרדיו הדיגיטלי בישראל; והגבלת הגישה לתכנים ארוטיים, שנהפכה זמינה מתמיד בעידן הממשק המלא של כל מכשיר תקשורת לרשת האינטרנט.



קל להבין מדוע ש"ס רוצה את תיק התקשורת, אך רגע לפני שח"כ אטיאס מעביר את חפציו ללשכת השר, כדאי להעלות בפניו ארבע סיבות מדוע מוטב לו לשקול מחדש את הגעתו למשרד התקשורת:



מריבות ופיטורים - שוק התקשורת נמצא על סף מהפכה, אך אף אחד עדיין לא יודע להעריך את עוצמתה ואת מידת ההשפעה שלה על החברות. דבר אחד ברור - שוק התקשורת של 2006 ו-2007 יהיה שונה לחלוטין מזה שהכרנו. ה-VoIP (העברת שירותי קול על גבי האינטרנט) וה-IPTV (העברת שידורי טלוויזיה על גבי האינטרנט) מטלטלים את המודל העסקי של כל חברות התקשורת. עד כדי כך המצב רגיש שכלל לא ברור אם ישנה זכות קיום אמיתית לחלק מחברות התקשורת במבנה השוק החדש. זו הסיבה ששוק התקשורת צועד בצעדי ענק אל עבר התגבשותן של קבוצות תקשורת, ושהיכולת שלך, אטיאס, כשר תקשורת להמשיך לנהל את התחרות בשוק תלך ותקטן.



בעלי ההון, אלה שהשקיעו רק בשנה האחרונה מיליארדי שקלים כדי להפוך לשחקנים בענף - יגיעו תכופות ללשכתך, ויניחו על שולחנך את העצבים והטרוניות שלהם. כל אחד מהם יסביר לך למה אינך מבין דבר, ועל מצפונך יהיה סבב הפיטורים הבא של עוד כמה מאות עובדים. בשנה וחצי הקרובות צפויות חברות התקשורת לפטר כמה אלפי עובדים, אווירה קשה ובעייתית בעיקר עבור שר ממפלגת ש"ס.



משרד האוצר תמיד יישב מעליך - אם תחליט ללמוד את הנושאים לעומקם בניסיון לקבל החלטות על פי השקפת עולמך, תגלה מהר מאוד שיש לך שותף בכיר, בדמות משרד האוצר, שלא ממש תוכל לקבל, ובעיקר ליישם, את ההחלטות בלעדיו. מרבית הנושאים המשמעותיים שיוצגו בפניך יחייבו גם את חתימת ידו של שר האוצר. לא תמיד היה המצב כזה, אבל בשנים האחרונות חלה שחיקה במעמדו של משרד התקשורת והוא נהפך ליותר ויותר תלוי במשרד האוצר - ולא ממש נלחם כדי להחזיר לעצמו את מעמדו העצמאי.



משרד התקשורת ומשרד האוצר, לא פעם, אינם רואים עין בעין את הסוגיות המהותיות שעל הפרק. כך היה בעניין הפחתת התמלוגים לחברות התקשורת, ההטבות לחברת בזק בתחרות בשוק הטלפוניה הפנים-ארצית, הזרמת הכספים של בזק לחברת הלוויין yes, הקמת רשות התקשורת העצמאית, השליטה בבנק הדואר ותוכנית ניידות המספרים. משרד התקשורת חייב לאמץ ובמהירות מדיניות רגולציה חדשה ולדבוק בה - אחרת יתקשו חברות התקשורת לגבש תוכניות פעולה, וההשקעות בענף ייפגעו. אבל כדאי שתדע כי חברות התקשורת כבר מתוסכלות מהעיכובים וזריקת האחריות בין משרד התקשורת למשרד האוצר, והן מנסות לא אחת לפעול ישירות מול האוצר מעל לראשו של משרד התקשורת.



הבטחות שלטוניות שונות ומנוגדות - השנים האחרונות, שבהן התחלף שר התקשורת כל כמה חודשים, הביאו לכך שהמשרד התקשה לייצר מדיניות רגולטורית ברורה ועקבית ולהעניק לחברות הפועלות בתחום אופק פעולה ברור. חילופי השרים התכופים לוו בהשחתת זמן יקר שאבד בגלל הצורך של השר החדש "ללמוד את החומר". עיכובים וסחבת נהפכו לסימן ההיכר הבולט של משרד התקשורת בשנים האחרונות, ופגעו לא מעט בצרכני התקשורת, וגם בחברות הפועלות בענף.



כל שר גילה לפתע הבטחות, בעל פה או בכתב, שנתן קודמו לתפקיד, שהוא כבר לא יכול היה להתנער מהן. הבעיה עם מרבית ההבטחות היא שהן היו על פי רוב כלליות מדי, ועל כן נתונות לפרשנויות. השרים אהבו לזרוק לחלל האוויר אמירות כלליות כדי להחליט ולא להחליט בעת ובעונה אחת. כשאין מדיניות רגולציה ברורה ואחידה, מה הפלא שדברים מתנהלים בצורה שכזו. עד כה שרד המשרד את ההבטחות הסתומות הללו, אך כעת, עם פתיחת התחרות האמיתית בשוק הטלפוניה הפנים-ארצית, וכשהתחרות בענף התקשורת עוברת לשלב מתקדם הרבה יותר, יחלו חברות התקשורת להתדפק על דלתות משרדך בדרישה בלתי מתפשרת לקיום אותן התחייבויות מהעבר - ואתה תגלה, ככל הנראה, עד כמה ההבטחות שונות ואף הפוכות זו מזו.



הגנת הצרכן תיפול בעיקר עליך - אל תתפתה לחשוב ששוק התקשורת מייצר תחרות של ממש לטובת הצרכן הפרטי. הלקוחות הפרטיים כבר מזמן מסבסדים עבור החברות את הלקוחות העסקיים הרווחיים יותר. במגזר העסקי קיימת תחרות של ממש, ושם משרד התקשורת כלל לא מגביל אותה. דווקא במגזר הפרטי, מוגבלת התחרות לא פעם תחת הנחיות מוזרות. התגבשותן של קבוצות התקשורת בענף לא תשפר את המצב.



לשרי התקשורת הקודמים יצא שם של מחלקי מתנות. פעם אלה הנחות במאות מיליוני שקלים לחברות הכבלים בעת שקיבלו את רישיונות הפעלת התקשורת שלהן; פעם זה עיכוב בפתיחת התחרות בשוק השיחות הבינלאומיות, שאיפשר לאותן חברות לגרוף מאות מיליוני שקלים; פעם אלו חברות הסלולר, להן ניתנה הטבה בהפחתת דמי הקישוריות שגם שוויה נאמד במאות מיליוני שקלים; ופעם זה לבזק, עם הבטחות למתן הנחות מפליגות לשוק העסקי בטלפוניה הפנים-ארצית, הרבה לפני שנוצרת פה תחרות של ממש. כל המתנות האלה ואחרות לא ממש גולגלו לכיסו של הצרכן. פתיחת התחרות בשוק התקשורת היתה