הנשיא קצב העניק חנינה למרגלית הר שפי

מאת דליה שחורי והסוכנויות

נשיא המדינה משה קצב החליט להיענות לבקשת החנינה למרגלית הר שפי, שהוגשה לו על-ידי הוריה ב-15 במארס 2001. זאת, לאחר שוועדת השחרורים בשירות בתי הסוהר החליטה לפני כשלושה שבועות לדחות את בקשתה לשחרור מוקדם לפי חוק ה"חצי" ("חוק דרעי"). בעקבות החלטת הנשיא תשוחרר הר שפי מהכלא ב-10 באוגוסט.

הר-שפי הורשעה באי מניעת רצח ראש הממשלה, יצחק רבין, ונדונה לתשעה חודשי מאסר בפועל, וכבר ריצתה למעלה ממחצית התקופה.

בהחלטת החנינה של הנשיא נאמר, בין היתר, ש"הנשיא השתכנע כי האסירה מרגלית הר-שפי שילמה את חובה לחברה ונענשה, וכי היא כואבת את הרצח הנורא ומתעבת ומגנה אותו בכל לב. כמו כן, היא הביעה את צערה הכן, שנכשלה וטעתה בראיית המציאות". עוד נאמר בהחלטת הנשיא, כי הוא רשם לפניו את החלטת בית המשפט שהר-שפי "לא יד לה ברצח, בתכנונו ובביצוע פעולת סיוע כלשהו".

עוד נאמר בהחלטה כי בהיעדר אגף לכליאת נשים דתיות, המשך כליאתה של הר-שפי מהווה פגיעה ביכולתה לקיים כהילכתן את מצוות הדת והאמונה. כן הביא קצב בחשבון את גילה הצעיר של הר-שפי ואת "התקופה הקשה והארוכה הנמשכת למעלה מחמש שנים, עוד לפני כליאתה, שבה הוטלו עליה מיגבלות קשות בתחום התעסוקה, לימודים וחברה". קצב הביא בחשבון גם את "הסבל הרב העובר על משפחתה ועליה מאז הרצח", עת ניהלו מערכת ציבורית משפטית "ובהיותה רדופה ונתפסת כאשמה כל אותן שנים".

איילון וגילון תמכו בחנינה

קצב פעל בעקבות שלוש בקשות חנינה, שהוגשו לו על-ידי הוריה של הר-שפי במארס, אפריל ויולי 2001, וכן על רקע החומר שהונח בפניו ובתוקף הנסיבות. קצב קיים התייעצויות לפני קבלת החלטתו והונחו בפניו החלטות בתי המשפט בעניינה. כמו כן, הוא שקל את התנהגותה בבית הכלא בתקופת המאסר, שהיתה, על פי חוות דעת השב"ס, ללא דופי, ואת הודעת פרקליטות המדינה לוועדת השחרורים, שתמכה במועד השחרור, כפי שהחליט הנשיא.

בנוסף נועץ קצב בראשי השב"כ לשעבר, עמי איילון וכרמי גילון, שהביעו תמיכה בהענקת החנינה. גם השב"כ הודיע כי אין לו התנגדות להענקת החנינה. כמו כן, קיבל קצב חוות דעת של מומחים בכירים למשפט מהאקדמיה ומהמערכת המשפטית, שחיוו דעתם בעד הענקת החנינה.

בסיום החלטתו קרא הנשיא לאזרחי המדינה להיות מלוכדים ומאוחדים כנגד מעשה הרצח "האיום והנורא" של רבין, להאמין במערכת המשפט ולא לעורר מחלוקת באופן שייפגע בראייה האחידה "כנגד המעשה הנפשע והנתעב, אשר לא יישכח ולא ייסלח לעולם". קצב קרא לשים קץ לווכחנות בנושא הרצח, "שהוא מעל לכל מחלוקת".