שלמה בר מ-STG לא שמע על המיתון: מבקש העלאת שכר של 40% למיליון וחצי שקל בשנה - לפני בונוסים

השנה שעברה האירה את פניה לחברות הפועלות בתחום הרכיבים האלקטרוניים. לבעלי המניות של חברת STG שנת 2000 האירה פנים במיוחד. לאחר שנים ארוכות של סכסוך מתמשך בין שלמה בר לבין רות שולמן, אלמנת שותפו לייסוד החברה, הצליח בר לרכוש את חלקה של שולמן בחברה (כ-20%).

סוף הסכסוך איפשר לבר לפנק את בעלי המניות של STG בדיווידנד שמן במיוחד של 41 מיליון שקל, לאחר שבמשך שנים נמנעה החברה מלחלק את יתרת רווחיה, בטענה שמעשה כזה יפגע במצבה הפיננסי.

מובן שהמוטב הראשי בחלוקת הדיווידנד היה בר עצמו, שקיבל 70% ממנו, וכך מימן למעשה את רכישת חלקה של שולמן. זו יכולה היתה רק להצטער על כך שמכרה את מניותיה במחיר כה נמוך, ללא אפשרות ליהנות מחלוקת הדיווידנד המאסיווית.

רכישת חלקה של שולמן ב-STG הסירה משלמה בר עוד מגבלה אחת לפחות. במשך שנים נמנע ממנו לקבל העלאה בשכרו, וזאת מהטעם הפשוט שמהלך כזה חייב לקבל את אישורם של יתר בעלי המניות בחברה שאינם בעלי עניין, ושולמן בראשם. סביר להניח כי בזמן הסכסוך לא היתה שולמן ממהרת להרים את ידה בעד העלאה בשכרו של בר.

אולם כעת, מששולמן איננה, יכול בר ליהנות משיפור ניכר בתנאי שכרו. ואכן, זהו בדיוק העניין המרכזי שיעמוד על הפרק באסיפת בעלי המניות הקרובה של STG.

בר, שסיים את השנה החולפת עם שכר בעלות של 2.2 מיליון שקל, מבקש כעת להעלות את שכרו בלא פחות מ-40%. בהודעת STG לבורסה מצוין כי עלות שכרו של בר (ברוטו) לחודש עומדת כיום על 72 אלף שקל, ואסיפת בעלי המניות תתבקש להעלות את הסכום הזה ל-100 אלף שקל לחודש.

אבל זוהי רק עלות השכר הבסיסי. עלות השכר הכולל של בר עומדת כיום על 92 אלף שקל לחודש לפני בונוסים, ובעלי המניות שאינם בעלי עניין יתבקשו להרים את ידם לאישור שכר חודשי בעלות כוללת של 126 אלף שקל.

מובן ש-126 אלף שקל לחודש, שנותנים מיליון וחצי שקל לשנה, הם רק ההתחלה. הבונוסים, שמשום מה לא מפורטים בהודעת החברה, יכולים להזניק את עלות שכרו של בר לצמרת שיאני השכר בתל אביב.

STG סיימה את הרבעון הראשון של השנה עם רווח נקי של 5.7 מיליון שקל במחזור של 39 מיליון שקל. את השנה שעברה סיימה STG עם רווח נקי של 16 מיליון שקל במחזור של 136 מיליון שקל. מניות החברה נסחרות לפי שווי של 66 מיליון שקל.