מחיר הנפט שוב מתקרב לשיא של כל הזמנים; נסגר קרוב ל-74 דולר לחבית על רקע מתיחות באיראן ובניגריה

מחיר הנפט עלה היום בקרוב ל-2 דולרים לקרוב ל-74 דולר לחבית - מחיר הסגירה הגבוהה ביותר מאז שיא של כל הזמנים שרשם ביום שישי שעבר - על רקע המשך המתיחות בין וושיגנטון לטהרן סביב תוכנית הגרעין של איראן, התחדשות האלימות בניגריה, והודעת נשיא בוליוויה היום על הלאמת תעשיית הגז והנפט במדינה.



החוזים על הנפט הגולמי למסירה ביוני נסגרו במחיר של 73.7 דולר לחבית, עלייה של 1.82 דולר או 2.5%, בבורסת הסחורות של ניו יורק. מדובר במחיר הסגירה הגבוה ביותר מאז יום שישי שעבר - אז נסגר הנפט בשיא של כל הזמנים, 75.17 דולר לחבית - לאחר שבמהלך המסחר כבר הגיע לרמה של 75.35 דולר לחבית. עם זאת, מדובר היה רק בשיא נומינלי, ולא שיא מותאם אינפלציה שנרשם בתחילת שנות ה-80 בעקבות המהפכה האיסלאמית באיראן - 86.88 דולר לחבית.



השיא במחיר הנפט, אשר עלה בחודש אפריל בכ-6% ושנסק בכ-275% מתחילת שנת 2002, בא על רקע המתיחות סביב תוכנית הגרעין של איראן, יצרנית הנפט הרביעית בגודלה בעולם. וכן על רקע התקפות על מתקני נפט בניגריה - יצואנית הנפט השמינית בגודלה בעולם - שהביאו לקיצוץ תפוקת הנפט במדינה ב-20%.



נשיא בוליוויה, איוו מוראלס, הודיע היום על הלאמת תעשיית הגז והנפט במדינה. צו שהוציא מוראלס הורה לחברות אנרגיה זרות להעביר מיד את כל תפוקת הגז והנפט שלהן לחברה ממשלתית, ולחתום תוך חצי שנה על חוזים חדשים. בנאום בדרום המדינה, הזהיר מוראלס את החברות הזרות כי אם לא יצייתו לצו יצטרכו להפסיק את פעילותן בבוליוויה. בוליוויה היא מפיקת הגז השנייה בדרום אמריקה לאחר ונצואלה.



הודעת מוראלס מסמנת את הליכתו בדרכו של נשיא ונצואלה, הוגו צ'אווס, אשר נטל את השליטה בשדות ובמתקני הנפט בארצו מידי חברות זרות, בטענה כי אלו גוזלות מארצו נתח גדול מהרווחים ממכירת הזהב השחור.



צ'אווס העריך לאחרונה כי מחיר הנפט עשוי לזנק לרמה של 100 דולר לחבית, במקרה שארה"ב תתקוף את איראן. "פלישה לאיראן תשים קץ למעט יציבות שעוד נותרה במזרח התיכון, ומחיר הנפט עשוי להגיע ל-100 דולר", אמר צ'אווס בחודש שעבר. דברי צ'אווס באו כשבוע לאחר שנשיא איראן, מחמוד אחמדינג'אד, העריך כי "מחירי הנפט העולם טרם הגיעו לשווי הריאלי של הנפט".



ההתבטאות האחרונה בהסלמה המילולית הנרשמת לאחרונה בין ארה"ב ומדינות המערב לבין איראן הגיעה אתמול מפיה של שרת החוץ של ארה"ב, קונדוליזה רייס "איראן משחקת משחקים", אמרה רייס, "וארה"ב תמשיך ללחוץ להטיל סנקציות עליה".



עליית מחירי הנפט באה כאמור, גם על רקע התרחבות פעולות המחאה של "התנועה לשחרור הדלתא של הניז'ר" (MEND) נגד חברות נפט זרות בניגריה, בדרישה להעניק לתושבים מקומיים שליטה רבה יותר במשאבי הנפט של המדינה. במהלך סוף השבוע התפוצצה מכונית תופת סמוך למתקני זיקוק באזור הדלתא של נהר הניז'ר.



התנגדות לפעילותן של חברות נפט זרות קיימת בניגריה - יצואנית הנפט הגדולה באפריקה - מזה עשרות שנים, מתרחשת על רקע הנזק הסביבתי והחברתי שגורמים קידוחי הנפט במדינה, ובחישתן של חברות הנפט בפוליטיקה המקומית. שבטים מקומיים בניגריה, שנושלו מאדמותיהם לטובת קידוחי נפט, תובעים זה שנים מחברות נפט מערביות פיצויים על זיהום מימי נהר הניז'ר ועבור אדמותיהם שנגזלו, שמהן כבר הספיקו חברות אלו לשאוב נפט בשווי של עשרות מיליארדי דולרים. מאבק בלתי אלים שניהלו בני שבט האוגוני נגד גזילת וזיהום אדמתם בידי ענקית הנפט רויאל דאץ'-של, זכה לתהודה בינלאומית בשנת 1995 בעקבות תלייתם של תשעה מבני השבט, בהם הסופר ופעיל זכויות האדם קן סארו ויווה, בשל לחץ שהפעילה החברה על ממשלת ניגריה.



נשיא ארה"ב, ג'ורג' וו. בוש, הודיע בשבוע שעבר כי הוא מפסיק להקצות נפט למאגרים האסטרטגיים של ארה"ב על מנת להגדיל את היצע הנפט בשוק, מלאי הנפט האסטרטגיים של ארה"ב נועדו לשמש במלאי חירום במקרים של שיבושים באספקת הנפט הגולמי או המזוקק. ארה"ב ניצלה מעט את המאגרים האסטרטגיים בעונת ההוריקנים האחרונה, כאשר בתי זיקוק, אסדות נפט ומתקנים אחרים במפרץ מקסיקו ניזוקו קשות והתפוקה באזור ירדה בחדות וגרמה לחששות ממחסור בנפט. בוש חזר ואמר בעבר כי אין בכוונתו להזרים נפט ממלאי החירום לשוק על מנת להוריד מחירים.