מחיר הנפט הגולמי עולה מעל לרמה של 74 דולר לחבית

מחיר הנפט הגולמי עלה מעל לרמה של 74 דולר לחבית, על רקע חששות של משקיעים ממחסור בנפט, בעקבות הסנקציות הכלכליות שעשויות להטיל מדינות המערב על איראן.



מחיר החוזים העתידיים על הנפט עולה ב-0.6% לרמה של 74.15 דולר לחבית בבורסת הסחורות של ניו יורק, לאחר שמוקדם יותר נסק לרמה של 74.35 דולר לחבית - הרמה הגבוהה ביותר מאז ה-24 באפריל.



מחירי השיא של הנפט, אשר עלו בחודש אפריל בכ-6% ונסקו בכ-275% מתחילת שנת 2002, באו על רקע המתיחות סביב תוכנית הגרעין של איראן, יצרנית הנפט הרביעית בגודלה בעולם. וכן על רקע התקפות על מתקני נפט בניגריה - יצואנית הנפט השמינית בגודלה בעולם - שהביאו לקיצוץ תפוקת הנפט במדינה ב-20%.



מחיר החוזים העתידיים על הנפט עלה לשיא של 75.35 דולר לחבית ונסגר ברמה של 75.17 דולר לחבית ב-21 באפריל.



נשיא בוליוויה, איוו מוראלס, הודיע אתמול על הלאמת תעשיית הגז והנפט במדינה. צו שהוציא מוראלס הורה לחברות אנרגיה זרות להעביר מיד את כל תפוקת הגז והנפט שלהן לחברה ממשלתית, ולחתום תוך חצי שנה על חוזים חדשים. בנאום בדרום המדינה, הזהיר מוראלס את החברות הזרות כי אם לא יצייתו לצו, יצטרכו להפסיק את פעילותן בבוליוויה. בוליוויה היא מפיקת הגז השנייה בדרום אמריקה לאחר ונצואלה.



הודעת מוראלס מסמנת את הליכתו בדרכו של נשיא ונצואלה, הוגו צ'אווס, אשר נטל את השליטה בשדות ובמתקני הנפט בארצו מידי חברות זרות, בטענה כי אלו גוזלות מארצו נתח גדול מהרווחים ממכירת הזהב השחור.



צ'אווס העריך לאחרונה כי מחיר הנפט עשוי לזנק לרמה של 100 דולר לחבית, במקרה שארה"ב תתקוף את איראן. "פלישה לאיראן תשים קץ למעט יציבות שעוד נותרה במזרח התיכון, ומחיר הנפט עשוי להגיע ל-100 דולר", אמר צ'אווס בחודש שעבר. דברי צ'אווס באו כשבוע לאחר שנשיא איראן, מחמוד אחמדינג'אד, העריך כי "מחירי הנפט בעולם טרם הגיעו לשווי הריאלי של הנפט".



ההתבטאות האחרונה בהסלמה המילולית הנרשמת לאחרונה בין ארה"ב ומדינות המערב לבין איראן, הגיעה אתמול מפיה של שרת החוץ של ארה"ב, קונדוליזה רייס, שאמרה כי "איראן משחקת משחקים וארה"ב תמשיך ללחוץ להטלת סנקציות עליה".



עליית מחירי הנפט באה כאמור, גם על רקע התרחבות פעולות המחאה של "התנועה לשחרור הדלתא של הניז'ר" (MEND) נגד חברות נפט זרות בניגריה, בדרישה להעניק לתושבים מקומיים שליטה רבה יותר במשאבי הנפט של המדינה. במהלך סוף השבוע התפוצצה מכונית תופת סמוך למתקני זיקוק באזור הדלתא של נהר הניז'ר.



התנגדות לפעילותן של חברות נפט זרות קיימת בניגריה - יצואנית הנפט הגדולה באפריקה - מזה עשרות שנים, והיא מתרחשת על רקע הנזק הסביבתי והחברתי שגורמים קידוחי הנפט במדינה, ובחישתן של חברות הנפט בפוליטיקה המקומית. שבטים מקומיים בניגריה, שנושלו מאדמותיהם לטובת קידוחי נפט, תובעים זה שנים מחברות נפט מערביות פיצויים על זיהום מימי נהר הניז'ר ועבור אדמותיהם שנגזלו, שמהן כבר הספיקו חברות אלו לשאוב נפט בשווי של עשרות מיליארדי דולרים. מאבק בלתי אלים שניהלו בני שבט האוגוני נגד גזילת וזיהום אדמתם בידי ענקית הנפט רויאל דאץ'-של, זכה לתהודה בינלאומית בשנת 1995 בעקבות תלייתם של תשעה מבני השבט, בהם הסופר ופעיל זכויות האדם קן סארו ויווה, בשל לחץ שהפעילה החברה על ממשלת ניגריה.



נשיא ארה"ב, ג'ורג' וו. בוש, הודיע בשבוע שעבר כי הוא מפסיק להקצות נפט למאגרים האסטרטגיים של ארה"ב על מנת להגדיל את היצע הנפט בשוק, מלאי הנפט האסטרטגיים של ארה"ב נועדו לשמש במלאי חירום במקרים של שיבושים באספקת הנפט הגולמי או המזוקק. ארה"ב ניצלה מעט את המאגרים האסטרטגיים בעונת ההוריקנים האחרונה, כאשר בתי זיקוק, אסדות נפט ומתקנים אחרים במפרץ מקסיקו ניזוקו קשות והתפוקה באזור ירדה בחדות וגרמה לחששות ממחסור בנפט. בוש חזר ואמר בעבר כי אין בכוונתו להזרים נפט ממלאי החירום לשוק על מנת להוריד מחירים.