תביעה: מודיעין אזרחי קיבלה מהמדינה 40 שקל למאבטח, ושילמה לו רק 25 שקל

תביעה שהוגשה באחרונה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב מציגה, לראשונה, הסכם בין המדינה לבין חברת אבטחה, וחושפת פערים משמעותיים בין הכסף שהעבירה המדינה לחברה לבין התשלום ששילמה החברה למאבטחים בפועל. לפי התביעה, העבירה המדינה לחברת מודיעין אזרחי כ-40 שקל עבור שעת מאבטח, ואילו החברה שילמה לו בין 24 ל-25 שקל לשעה בלבד.



חיים כהן סיים באחרונה תואר שני בכימיה. מ-1999 עד חודש מארס השנה התפרנס מעבודתו כמאבטח בחברת מודיעין אזרחי. רוב התקופה עבד במשרד הדתות, וכשהמשרד נסגר, לפני שנה וחצי, נכנסו למבנה שלו בגבעת שאול בירושלים משרדיה של מינהלת ההתנתקות, וגם עליהם שמר כהן.



בסך הכל כהן נהנה מעבודתו. הגמישות של עבודה במשמרות התאימה לצרכיו כסטודנט. גם השכר שקיבל נראה לו סביר: 24 שקלים לשעה - ובהמשך 25 שקלים כאחראי משמרת. יום אחד אמר לו חבר בעבודה ששכרם הורד ל-21 שקלים לשעה. "לא האמנתי לו ואפילו לא בדקתי. רק אחרי איזה זמן הסתכלתי על התלוש וראיתי שהוא צודק", הוא מספר.



כהן וחבריו התלוננו בהנהלת מודיעין אזרחי וכן בפני קצין הביטחון של משרד הדתות. הם גם ביקשו לראות את החוזה שחברת השמירה חתמה עם משרד הדתות, כדי לדעת מה אמור להיות שכרם על פי ההסכם. הקב"ט סירב להראות להם את החוזה.



אבל כעבור שלושה חודשים תוקן השכר חזרה ל-25 שקלים וכהן וחבריו גילו שהושאר עבורם במגירה העתק ההסכם בין המדינה למודיעין אזרחי.



על בסיס חוזה זה הגיש עו"ד ערן גולן תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, שבה הוא דורש ממודיעין אזרחי לשלם לכהן 150 אלף שקלים עבור שכר שמגיע לו, הטבות סוציאליות, נסיעות ופיצויי פיטורים.



בדרך כלל נשמרים בסוד החוזים בין המדינה לקבלני שירותים וכוח אדם. כתוצאה מכך, עובדי קבלן אינם יודעים מה זכויותיהם בהתאם לחוזים ולכן הם יכולים לתבוע את המעסיקים רק על הפרת חוקי העבודה וההסכם הקיבוצי בין המעסיקים להסתדרות. החוזה מיולי 2002, שהגיע לידיו של כהן, חושף לא רק את הסכומים והתנאים שמגיעים למאבטחים, אלא גם את התשלום שהמדינה משלמת לקבלן.



מודיעין אזרחי התחייבה לשלם 22-26 שקלים, בפועל שילמה 18



מתברר שהמדינה שילמה למודיעין אזרחי בין 36.90 ל-41 שקלים עבור שעת עבודה של מאבטח, לפני מע"מ. מסכום זה מודיעין אזרחי התחייבה לשלם למאבטחים בין 22 ל-26 שקלים בשעה. "הקבלן מתחייב להוסיף על שכר שעת העבודה למאבטחים כפי שנקבע 200 שקלים בעבור נסיעות לחודש", נכתב בחוזה. בסעיף אחר נאמר: "מודגש ומובהר בזה כי כל הוצאות הקבלן, לרבות הפרשות המעביד וכן כל החובות החלות על המעביד ע"פ כל דין ונוהג, כגון: חופשה, ביטוח לאומי, מחלה, הבראה, מילואים, דמי נסיעה... ישולמו ע"י הקבלן ולא על חשבון תשלום המינימום".



אבל על פי תלושי השכר של כהן, במודיעין אזרחי נתנו פרשנות אחרת להתחייבות זו. בעבור כל שעת עבודה בין 2002 ל-2005 קיבל כהן 18 שקלים (שכר המינימום לשעה היה עד לאפריל 17.93 שקלים). על סכום זה נוספו רכיבים שונים, כך שהסכום הסופי הגיע ל-24 או ל-25 שקלים בשעה.



"המעסיקים מקבלים מהמדינה 40, משלמים 24 ואת השאר משלשלים לכיסם", אומר גולן. "הם מנצלים את חוסר הידע של העובדים".



במכתב ששיגר לאיתן קשמון, סגן בכיר לחשב הכללי באוצר, כתב גולן: "הנחת המוצא שלי היא שחברת מודיעין אזרחי נהגה כך הן לגבי עובדים אחרים, הן לגבי חוזים אחרים והן לגבי תקופות נוספות בהן היא התקשרה עם המדינה". גולן ביקש מקשמון לבדוק אם החברה קיבלה כספים במרמה מהמדינה.



מודיעין אזרחי: העובדים מעדיפים שהמעסיק לא ינכה משכרם לקרן פנסיה



קשמון אמר בתגובה כי העביר את המידע לחשבת של היחידה לשירותי דת במשרד רה"מ הגוף שירש את משרד הדתות, וביקש שתברר אם אכן שולמו לחברת האבטחה כספים שהעובדים היו אמורים לקבל ולא קיבלו.



רן סיסו, מנהל סניף מודיעין אזרחי בירושלים, מכחיש שהחברה פעלה בניגוד לחוזה ולחוקי המגן. "חרטנו על דגלנו דאגה לפרט. יותר ויותר לקוחות דואגים לעגן את הזכויות הסוציאליות של המאבטחים במכרזים, משום שיש מודעות גבוהה לעניין", הוא אומר. אם יתברר שבשכרו של כהן חסרים רכיבים מסוימים, הוא יקבל אותם כדין, מוסיף סיסו.



באשר להפרשות לקרן פנסיה, סיסו אומר שרוב העובדים מעדיפים שהמעסיק לא ינכה משכרם את החלק היחסי לקרן פנסיה וייתן להם את מלוא שכרם. "הייתי רוצה להפריש בשבילם לפנסיה, כי אח"כ הם תובעים אותי ואני צריך לשלם", הוא אומר. "אבל הם מקטינים ראש ומעדיפים לחסוך את הכסף לנסיעה לחו"ל".