וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

עקב המצב, אנו מאחדים את שידורינו

הארץ

18.7.2001 / 10:17

חברות הכבלים ו-Yes מנסות לחבור יחד כדי להוזיל עלויות

מאת יובל דרור

חברות הכבלים והלוויין שרכשו סדרות אמריקאיות במחירים מופקעים וספגו הפסדים, מנסות לחבור יחד כדי לרכוש סדרות במחירים שפויים. הרשויות נוטות לאשר את ההסכם המתגבש, בשל הקשיים של Yes, אבל מומחים מזהירים מפני יצירת לוח משדרים אחיד

"תחרות זה דבר טוב, אבל אצל אחרים", כך טוענים בכירים בחברות הכבלים כשהם מתייחסים לעלייה החדה במחירי התוכניות המגיעות מארה"ב, עקב כניסת חברת הלוויין Yes לשוק הטלוויזיה בישראל. בעקבות ההפסדים שהסבה תחרות זו לכל הצדדים, ביקשה חברת הלוויין בשבוע שעבר להצטרף לחברות הכבלים ברכישת תכנים מארה"ב. ועדת הכלכלה אישרה את הבקשה, הממונה על ההגבלים אינו עתיד להתנגד לה, המחירים יירדו, ורק הצרכנים עלולים למצוא עצמם מול מסך המשדר את אותן התוכניות, הן בלוויין והן בכבלים.

חברי הוועדה הופתעו מבקשתה של חברת הלוויין לשיתוף פעולה, שהגיעה לאחר חודשים ארוכים של חילופי מהלומות בינה לבין חברות הכבלים. ואולם ב-Yes טוענים כי יש היגיון כלכלי מאחורי הבקשה: כאשר חברות הכבלים מגיעות לאולפנים הגדולים כגוף אחד, הן משיגות יתרון המונע ממנה להשיג תכנים איכותיים.

"הרגולטור איפשר לחברות הכבלים לרכוש תוכן יחדיו כדי להוזיל את העלויות החלות על החברות ולאפשר להן להשקיע בתשתית ולהתחרות בבזק", אומר בכיר במשרד המשפטים. "הכל הוקרב על מזבח התחרות בבזק , ומי שסובלת מכך היא חברת הלוויין". נראה כי גם חברי הוועדה מכירים טענה זו, ולכן נטו לאשר את בקשתה של Yes. בסוף יום הדיונים התקבלה הצעתו של מנכ"ל משרד התקשורת, אורי אולניק, להוסיף לסמכויותיה של מועצת שידורי הכבלים והלוויין סעיף המאפשר לה לאשר שיתוף פעולה מעין זה.

אף שחברי הוועדה כבר אישרו תיקון זה לחוק הבזק, נדרשת הסכמתו של הממונה על ההגבלים העסקיים, דרור שטרום. ההערכות הן כי שטרום לא יתנגד לכך כל עוד שיתוף הפעולה בין החברות לא ימנע תחרות ביניהן ויפגע בצופה הישראלי. ואולם גורם משפטי בכיר המתמחה בתחום ההגבלים העסקיים טוען כי משמעות הרכישה המשותפת היא תכנון משותף של המוצר: "החברות אינן רוכשות תוכניות בודדות. הן רוכשות לוחות משדרים שיש לשדרם במועדים מסוימים. עקב החשש שהחברות יציגו מוצר אחד, לא ניתן להן עד כה אישור לרכישה משותפת".

כבר עם הקמת חברת הלוויין בינואר 99', ידעו יזמי החברה כי יקשה עליהם לחדור לשוק שנשלט בידי חברות הכבלים זה שבע שנים. מסיבה זו תיכננה Yes להכות את חברות הכבלים באמצעות שידור חומר איכותי, ייחודי ובעיקר בלעדי. מועצת הכבלים והלוויין הסכימה כי זו הדרך הנכונה למשוך את הצופים אל החלופה, והעלתה רעיון לפיו ללוויין יותר לרכוש תכנים באופן בלעדי, ולכבלים לא.

הקרב על המייג'ורס

עוד לפני אישור הרעיון הסתערו אנשי החברה - בראשותם של איתן רוב, לשעבר מנכ"ל החברה, ויעקב בוארון, לשעבר סמנכ"ל התוכן שלה - על שוק הסרטים והסדרות בארה"ב כדי לזכות בבלעדיות על התכנים. Yes פנתה לאולפנים הגדולים (המכונים מייג'ורס) בארה"ב ומחזיקים ברוב התכנים הזרים המשודרים כיום בישראל. החברה הגישה הצעת מחיר הגבוהה כמעט פי שלושה מהמחיר ששילמו חברות הכבלים, ודרשה לקבל בלעדיות. "הם כבר השיקו כוסות שמפניה, עד שהמייג'ורס דרשו ערבות בנקאית מהלוויין", אומר בני איינהורן, סגן נשיא דסק"ש המחזיקה בחברת הכבלים תבל. עד שחברת הלוויין השיגה את הערבות, גילו חברות הכבלים את מהלכה של Yes והפעילו לחץ על המייג'ורס לבטל את העסקה.

המייג'ורס חיככו ידיהם בהנאה. ממשלת ארה"ב מאשרת להם לפעול כקרטל במשא ומתן עם גופים שמחוץ לארה"ב, ולכן מחירי התכנים שלהם אינם נקבעים על פי גודל שוק היעד, אלא בהתאם לתנאי ההיצע והביקוש בכל מדינה. כל עוד היו חברות הכבלים לבדן נמנעו המייג'ורס מהעלאת מחירים, שכן היה ברור כי אין גוף בישראל שיוכל להציע מחיר גבוה יותר תמורת אותה הסחורה. ואולם כשהגיע המתחרה נפתח משא ומתן נוסח המזרח התיכון על מחירי התכנים.

"נתנו לנו 24 שעות לטוס לארה"ב ולחתום על החוזים של הלוויין במקומם. זה היה או זה, או לוותר על כל הסדרות והסרטים המופיעים בכבלים", מספר איינהורן. "מובן שחתמנו, ולתקופה של לא פחות משש שנים". תמורת העסקה עם חברת טיים-וורנר שילמו חברות הכבלים כ-84 מיליון דולר, ובעבור העסקה עם חברת קולומביה - כ-55 מיליון דולר.

התחרות פגעה גם בכבלים

הממונה על ההגבלים העסקיים באותה תקופה, דוד תדמור, החליט שלא להתערב לנוכח מה שנראה בעיניו כהגנה מצד חברות הכבלים על האינטרסים העסקיים שלהן. בחברת הלוויין טוענים כי מלכתחילה נקלעה החברה למצב זה לאחר שתדמור אסר עליה לרכוש תכנים במשותף עם חברות הכבלים. בכיר במשרד המשפטים טוען כי Yes מעלה טענות מוצדקות: "אין ספק שהממונה על ההגבלים עשה טעויות קריטיות בטיפולו בחברת הלוויין, ומשום מה הוא לא נדרש לשלם את המחיר עליהן עד היום".

לא ניתן היה להשיג את תגובתו של תדמור לדברים אלה. ואולם גורמים המצויים בפרשה טוענים כי חברת הלוויין פנתה לתדמור בבקשה לרכוש תכנים במשותף עם חברות הכבלים, רק לאחר שהבינה כי תוכניתה להשתלט על תכני הכבלים נחלה כישלון חרוץ.

התחרות פגעה גם בחברות הכבלים. מנכ"ל חברת תבל, יוסי דואר, שהעריך בתחילת 2000 כי "המלחמה על התוכן תעביר את כל החברות למאזן שלילי", צדק. לתעשיית הטלוויזיה בכבלים היו רווחים של כ-100 מיליון דולר בשנה, אך ההסכם עם המייג'ורס גרם לחברות הכבלים להוציא 100 מיליון דולר נוספים מדי שנה. כך, במחי יד, ויתרה התעשייה על כל רווחיה לתקופה של שש שנים. "אנחנו משלמים פי שלושה על תוכן מאז אותה תחרות. ומי הרוויח ממנה? המייג'ורס, ולא הצופה הישראלי", טוען עמית לוין, מנכ"ל חברת מתב.

האם הממשלה המנסה לתקן עיוותי עבר, והממונה המנסה לחזק את Yes כדי ליצור תחרות מול הכבלים, אינם מכוננים "שולחן משותף" חדש? פעילויות אלו של חברות מתחרות המשתפות ביניהן פעולה, עלולות להגביל את החברות באופן המפחית את התחרות. ברשות להגבלים עסקיים נוהגים לומר כי ישיבתם של גופים מתחרים סבי

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully