החממה הטכנולוגית כינרות מופרטת; תעסוק בטכנולוגיות מים בלבד

ראש הממשלה, אהוד אולמרט, יחתום היום על הסכם להפרטת החממה הטכנולוגית כינרות שבעמק הירדן. החממה עוברת לקבוצת משקיעים קנדית בשם SPI (שטרן פרטנר אינק') בראשות רולנד שטרן (יהודי קנדי) שתשקיע בשלב ראשון 2.5 מיליון דולר ותעמיד קרן של 20 מיליון דולר לטובת פרויקטים שיעסקו בטכנולוגיות מים בחממה.



מעתה החממה הטכנולוגית כינרות תעסוק אך ורק בטכנולוגיות מים. כיום יש לחברה 3 חברות בתחום מתוך 10 חברות. בתוך שנתיים צופה החממה שכל חברות החממה יעסקו בטכנולוגיות מים. חממת כינרות היא החממה ה-13 שמופרטת מתוך 24 חממות שקיימות במדינות ישראל. שאר החממות הן חממות במימון ממשלתי. החממות מיועדות לסייע לחברות סטארט אפ ישראליות לעבור משלב הרעיון לשלב היצור. ההחלטה להפריט את חממת כינרות ולייעד אותה לעסוק בטכנולוגיות מים מלמדת על החשיבות הרבה שרואה המדינה בנושא זה.

החיבור בין קבוצת המשקיעים הקנדית לחממה הטכנולוגית כינרות נוצר בקיץ האחרון כאשר קבוצת SPI ביקשה להשקיע בטכנולוגיות מים. החברה נפגשה לפני כשנה עם הנספח המסחרי בטורונטו וזה האחרון שיכנע אותו להשקיע בישראל. שלום שירן, לשעבר יו"ר מקורות, מונה לנציג קבוצת SPI בישראל והאחרון, בתיווכו של בוקי אורן, יו"ר מקורות, יצרו קשר עם החממה הטכנולוגית כינרות - ומכאן הכל היסטוריה. קבוצת שטרן תקבל עתה זיכיון להפעלת החממה ותשקיע, כפי שציינו, למעלה מ-20 מיליון דולר ב-3 השנים הקרובות.



מאיר טייכנר, מנכ"ל החממה הטכנולוגית כינורות, מציין כי קבוצת שטרן תשקיע בכל חברה כחצי מיליון דולר בתחילה ובהמשך זה עשוי סכום זה עשוי לגדול ל-2.5 מיליון דולר - היקף השקעה ממוצע בחברת חממה לטכנולוגיות מים - משלב הבטא ועד שלב היצור.



"לא מדובר בקרן הון סיכון. הם לא מחפשים את האקזיט. הם מבקשים לטפח חברות משלב הרעיון עד השלב התעשייתי", מציין טייכנר בשיחה עם TheMarker.
לפי טייכנר, שוק טכנולוגיות המים מגיע ל-400 מיליון דולר בשנה. זהו שוק שצומח ב-7% עד 8% בשנה. הסיבה שסטארט אפים רבים משקיעים בפיתוח פתרונות טכנולוגיים למים קשורה למספר סיבות. הראשונה, חל גידול בהיקף האוכלוסייה העולמית; הסיבה השנייה, מקורות המים הופכים למזוהמים יותר ונוצר מחסור במים; והסיבה השלישית, חלה עלייה ברמת החיים ודרישה למים נקיים יותר.
"נוצרה כאן הזדמנות גדולה שנובעת מכאן שבישראל יש שילוב של טכנולוגיות גבוהות וצורך בהן. לכן הממשלה החליטה לעודד את תעשיית המים ולהעלות את יצוא טכנולוגיות המים מחצי מיליארד דולר בשנה ל-5 מיליארד דולר. החממה הטכנולוגית כינרות היא החוליה המקשרת בין המחקר ליישומיות. זה יאפשר להביא את מוצרי החברות משלב המחקר לשלב הבטא", מציין טייכנר.



אורי יוגב, יו"ר ווטרפרונטס - איחוד המים הישראלי ויו"ר חברת פלסטרו (העוסקת בטכנולוגיות מים), אמר ל-TheMarker כי ההחלטה להפריט את החממה הטכנולוגית כינרות היא צעד משמעותי. "רק לפני מספר חודשים הושלמה תוכנית ממשלתית מקיפה לתמיכה בטכנולוגיות מים. היום נפתחת תערוכת אגריטק 2006 ומסביב הכל כאן נוגע לטכנולוגיות מים. רענן דינור, מנכ"ל משרד התמ"ת שצפוי להתמנות למנכ"ל משרד ראש הממשלה, הודיע שממשלת ישראל קיבלה החלטה להפוך את ישראל למעצמת מים. בסך הכל היעד הוא שתוך עשור יצוא טכנולוגיות המים יגיע ל-10 מיליארד דולר".



לחממה הטכנולגית כינרות יש כבר מספר חברות שעוסקות בתחום. הראשונה היא PML המתבססת על טכנולוגיה שפיתח פרופסור יוסף שמיר מהטכניון, מומחה לאלומות לייזר מובנות. הטכנולוגיה מאפשר למדוד חלקיקים והתפלגותם ועל כן מאפשרת לנטר מים לפני סינון ולאחרם. הבדיקה מתבצעת במתקן הסינון באתר אשכול של חברת מקורות. מקורות, אגב, השקיעה במתקן הסינון כחצי מיליארד שקלים. חברה נוספת היא MAGSENS שמנטרת שינויים באיכות המים באמצעות התנהגות מוליכים חשמליים בשדה מגנטי. הטכנולוגיה של החברה מיועדת לתחום הקרוי הומלנד סקיוריטי והכוונה היא שאם גורם פח"ע ינסה לזהם את מקורות המים - ניתן יהיה לזהות זאת תוך זמן קצר.



כינרות היא החממה ה-13 שמופרטת והכוונה היא שכל 24 החממות יופרטו בעתיד. ישנם מספר ההבדלים בין חממה ממשלתית לחממה מופרטת שבבעלות יזמים פרטיים. בחממה מהסוג הראשון היקף ההשקעה עומד על 400 אלף דולר ובחממה מהסוג השני היקף ההשקעה עומד על 300 אלף דולר. בשני המקרים, היזם צריך להשיג 15% מהיקף ההשקעה. הבדל אחר - בחממה ממשלתית התשואה על מכירת חברת החממה חוזרת למדינה.



"המסר שלנו הוא שכל חברת סטארט אפ שיש לה רעיון בטכנולוגיות מים - שתגיע אלינו", מציין טייכנר לסיום.