לאילן שילוח נמאס. הוא לא רגיל לחכות לתשובות כל כך הרבה זמן. זה - בשורה התחתונה - מה שגרם לו להרים טלפון ביום רביעי בערב ליורם באומן, ולהודיע לו על אולטימטום לחתימה על עסקה למיזוג באומן-בר-ריבנאי עם ראובני-פרידן. משבוששה התשובה החיובית להגיע, הוא הודיע: ראובני-פרידן לא עומד למכירה.
שילוח הוא לא איש עסקים טיפש. הוא מבין שערכה של הכלה יורד אם בעיתונות מתפרסמות ידיעות על כך שהחתן לא ממהר לחתום על הכתובה. בכובעו כנציג IPG בישראל, הוא מחוייב להשיג ל-IPG את המחיר הטוב ביותר עבור הכלה - ראובני-פרידן.
כשהעיתונות הכלכלית פירסמה ידיעות על כך שגם שלמור-אבנון-עמיחי וגם באומן-בר מעוניינים לרכוש את השליטה בראובני, שילוח היה מרוצה. הכלה מבוקשת, והמחזרים רבים. המחיר שסוכם לא היה גבוה - 16 מיליון דולר שווי משרד זה משהו שגם שלמור וגם באומן היו עומדים בו. אבל שילוח ראה לנגד עיניו את שוויו של ראובני-פרידן יורד, ככל שהשבועות עוברים, והעסקה לא נחתמת.
אז הוא עשה את מה שכל אבא היה עושה: הוא הודיע לחתן - תודה, אבל לא תודה. נסתדר בלעדיך. והחתן? איך הוא מרגיש הבוקר? אם הייתם עומדים ליד הבניין של באומן-בר הבוקר, הייתם שומעים את אנחת הרווחה שנשמעה היטב בכל האיזור: מצד אחד - ראשי המשרד לא ששו להיכנס עם שילוח וראובני-פרידן להתגוששות משפטית, שהיתה מסבה נזק תדמיתי לכל הצדדים. מצד שני, הם לא הצליחו להגיע בינם ובין עצמם להסכמות ולכן לא יכלו להוציא את העסקה לפועל. ואז בא שילוח, וחתך. כעת הם לא יחשבו אלו שהפרו את הסכם ההבנות.
אבי הכלה
איילה צורף
11.5.2006 / 13:44