מת העורך המיתולוגי של ה"ניו-יורק טיימס" א.מ רוזנטל

ניו יורק



העורך האגדי של ה"ניו-יורק טיימס", א.מ. רוזנטל, שבשנות ה-70 וה-80 נחשב כעיתונאי בעל ההשפעה הגדולה בארה"ב מת אתמול (רביעי) בניו יורק בגיל 84.



בכהונתו כראש המערכת ואחרי כן כעורך, נחשב רוזנטל למי שעיצב את אופיו ומתכונתו של ה"ניו-יורק טיימס", והוערך כמי שתרם יותר מכל דמות אחרת בתולדות המוסד למצויינות העיתון וליוקרתו.



כעורך שבחר וקבע שנים רבות את הידיעות והכותרות שהופיעו בעמוד הראשון של ה"ניו-יורק טיימס", הוגדר רוזנטל בדברי הספד שפורסמו היום, כאיש שעיצב במידה רבה את השיח הציבורי בארה"ב ושהשפיע על סדר העדיפויות של הנושאים והסוגיות שהעסיקו את החברה בארה"ב ברבע האחרון של המאה הקודמת.



רוזנטל גם זכור כעורך שבתקופתו עלתה תפוצת העתון באופן משמעותי ושעמה גדלו הכנסות העיתון בשיעור גדול.



את ראשי התיבות "א.מ." נאלץ רוזנטל לאמץ לפי דרישת עורכי העיתון התנגדו שיפרסם את שמו המלא "אברהם מיכאל". לרוזנטל שמור פרק ייחודי ומכובד בתולדות עולם התקשורת האמריקאי בזכות קריירה עתונאית ארוכה ומגוונת, כזאת שתיזכר כמודל האולטימטיווי של עיתונאות ושל הישגים יוצאי דופן בתחומי הכתיבה העיתונאית והעריכה.



החל ככתב קמפוסים



רוזנטל נולד בקנדה להורים שהיגרו מבילורוסיה ושעקרו אחר כך לניו-יורק. את תפקידו הראשון ב"ניו-יורק טיימס" קיבל בשנת 1943 ככתב קמפוסים שדיווח לעיתון על חיי הסטודנטים. לאחר ארבע שנים בתפקיד, עורר את תשומת לבם של עורכי העיתון כעיתונאי חרוץ ומצטיין. את המשימה החשובה הראשונה שלו בעיתון מילא ככתב באו"ם.



את המוניטין הארצי שלו החל רוזנטל לצבור כשליח העיתון בארצות חוץ. אות הערכה הראשון קיבל מאוניברסיטת קולומביה על דיווחיו מהודו בתחילת שנות ה-50. לאחר מכן היה סופר העיתון בפולין ובארצות מזרח אירופה. מפולין גורש רוזנטל על ידי השלטונות בתגובה לידיעה שבה כינה את שליטה של פולין אז, ולדיצלב גומולקה, "מהיר חימה ונתון למצבי רוח". על דיווחיו מפולין הקומוניסטית זכה בפרס פוליצר.



בשנת 1963 נתמנה רוזנטל בידי מו"ל ה"ניו-יורק טיימס" לתפקידו הראשון בעריכה ושנים אחדות לאחר מכן נבחר לראש המערכת ולעורך.



לאחר שפרש מתפקידו כעורך פירסם רוזנטל בעיתון, החל מ-1987, פעמיים בשבוע טור קבוע שאותו כתב עד לפרישתו מהעיתון ב-1999. הטור, שנכתב בסגנון אישי, נחשב לאחד החשובים והמשפיעים בעתונות האמריקאית.



רוזנטל נחשב כעורך מבריק, בעל תעוזה וחזון. ואולם כעורך הוא נתגלה כבעל מזג סוער ורדה בעיתונאים ללא רחם. במסדרונות בניין העיתון הוא נודע גם בהתפרצויות ובגערות הקולניות שלו בעיתונאים בחדר החדשות. בשנות עבודתו ב"ניו-יורק טיימס" שמר רוזנטל על מרחק מהקהילה היהודית. כעורך הוא לא נחשב בקהילה היהודית כאוהד ישראל. ואולם בשנותיו האחרונות התקרב ליהודים ונראה לעתים תכופות באירועים יהודיים. "רוזנטל צריך היה לעבור מסע ארוך עד שהפך ליהודי גא", אמר היום ל"הארץ" מנכ"ל הליגה נגד השמצה, אברהם פוקסמן. "אבל בסוף המסע לא היה יהודי גא, קשוח ואפילו קיצוני ממנו".