בשבוע שעבר עלה לכותרות שמה של מעוז אוורסט-קרנות ניהול, לאחר שהחברה הודיעה על הקמתה של קרן ההון סיכון אוורסט ביוטכנולוגיה. הקרן החדשה עתידה לבצע בתקופה הקרובה גיוס הון של 40-50 מיליון דולר להשקעה בחברות היי-טק ישראליות צעירות העוסקות בתחומי הביוטכנולוגיה והמכשור הרפואי.
תהיה זו הקרן השלישית שתנהל מעוז אוורסט. שתי הקרנות האחרות של החברה הן קרנות גידור (Hedge Funds): קרן אוורסט, המשקיעה בתחומים מגוונים ובהם תעשייה ומסחר וגם בחברות היי-טק; וקרן אוורסט טכנולוגיות, המתמקדת בהשקעה בחברות היי-טק מתחומי התקשורת, התוכנה והמוליכים למחצה.
מעוז אוורסט מנוהלת על ידי נני (אלחנן) מעוז, שניהל בעבר את הפעילות הבינלאומית של קבוצת דברת-שרם. מעוז, הנחשב לאחד מחלוצי מנהלי קרנות הגידור בארץ, מחזיק ב-90% ממניות חברת הניהול של קרנות אוורסט. החברה פועלת בתל אביב וכוללת צוות של מספר אנליסטים, בנקאי השקעות ורואת חשבון.
שתי קרנות הגידור שהחברה מנהלת רשומות בדלאוור, ארה"ב, וחברת הניהול כפופה לחובת הדיווח החלה על קרנות גידור אמריקאיות. בראיון ל-TheMarker.com מתייחס מעוז לפעילותן של קרנות הגידור:
מהם ההבדלים העיקריים בין קרן נאמנות רגילה לקרן גידור?
"זהו הבדל של שמיים וארץ. בשונה מקרן נאמנות, קרן גידור יכולה לבצע עסקות בחסר (Short) ואף לקחת הלוואות ולפעול בצורה ממונפת. כמו כן, קרן גידור יכולה להשקיע בניירות ערך בלתי סחירים, פעולה שמנהל קרן נאמנות אינו יכול לבצע. מספר המשקיעים בקרן הגידור אינו עולה על 99 משקיעים, שכן, מעל מספר זה היא תיחשב כקרן המיועדת לציבור ותהיה כפופה למגבלות שונות.
"בשונה מקרנות נאמנות, פדיונות בקרן גידור הן חיזיון שאינו שכיח, בעיקר לא בעת שמחירן של מניות רבות מגיע לשפל, וזאת, לאור אופיים של המשקיעים בקרנות הגידור. משקיעים אלה, הנחשבים למשקיעים מקצועיים שאינם זקוקים להגנת רשויות הפיקוח, מפקידים בידי מנהלי קרנות הגידור סכומי כסף בהיקף של מיליוני דולרים מתוך כוונה לבצע השקעה לטווח ארוך. לפיכך, להבדיל מקרנות נאמנות, בעתות משבר בשוקי ההון, קרנות הגידור נוטות דווקא להצטייד ב'סחורה' במחירים זולים, שכן הן אינן סובלות מלחצי מכירה מצד המשקיעים".
יש לכם שתי קרנות גידור. האם כל אחד יכול להשקיע בקרנות אלה?
"אמנם שתי הקרנות של אוורסט הן קרנות פתוחות, אבל לא כל משקיע מתאים לקרן גידור שההשקעה בה היא לטווח ארוך. ראשית, היקף ההשקעה המינימלי בקרנות אוורסט מסתכם במיליון שקל (למשקיעים ישראלים) וחצי מיליון דולר (למשקיעים אמריקאים). שנית, חלק גדול מהמשקיעים לחוצים ורוצים לגרוף קופה בתוך זמן קצר. מטרתה של קרן גידור היא כמובן להרוויח, אבל את התוצאות שלה רואים לאורך זמן. בהתאם לכך, בקרנות אוורסט קיימת נעילה לתקופה של שנה מעת ההשקעה בקרן".
מיהם המשקיעים שפונים אליכם?
"רוב המשקיעים בקרנות שלנו הם בעלי חברות גדולות מחו"ל, אנשים מתחומי הפיננסים, בעלי מקצועות חופשיים בישראל שיכולים לעמוד בסף הכניסה של תיק ההשקעה, וכמובן, אנשים הנמנים עם קהילת ההיי-טק בארץ. כיום, כ-80% מהמשקיעים שלנו הם זרים".
אתם משקיעים הרבה בחברות מתחום הטכנולוגיה. אין חשש מנפילה כואבת בגלל המשבר בהיי-טק?
"להיפך. אני חושב שהיום אפשר למצוא השקעות טובות. מניותיהן של הרבה חברות ציבוריות נמצאות היום במחירי שפל ומהוות אפשרות השקעה אטרקטיווית. בטווח של שנתיים עד שלוש שנים אני מאמין שניתן יהיה לראות את התוצאות של ההשקעות המתבצעות כיום. ככלל, אנחנו משתדלים להיות זהירים בהשקעות שלנו, ולפני שמתבצעת השקעה חדשה, מתבצעת בדיקה מקיפה של החברה כולל בדיקה של מומחים חיצוניים".
הצוות שלכם מונה גם בנקאי השקעות, אתם מתכוונים לפעול גם בתחום זה?
"אין לנו כוונה להתחרות בעשרות הגופים הזרים שפתחו פה נציגויות ומחפשים עסקות בעשרות ומאות מיליוני דולרים. אבל ישנן הרבה חברות טכנולוגיה קטנות, הן ציבוריות והן פרטיות, הזקוקות למימון ממשקיעים חיצוניים בהיקפים של מיליון עד 10 מיליון דולר, ואוורסט תתמקד בסיוע לחברות כאלה. בנוסף, אנו נפעל להשגת שותפים אסטרטגיים מחו"ל לחברות ישראליות ובייעוץ לרכישה של חברות מקומיות על ידי חברות זרות. בשנה הקרובה בכוונתנו להרחיב את פעולתנו בתחום זה".
במבט לעתיד, איך היית רואה את מצב קרנות הגידור בארץ בעוד כשנה?
"ברמה הכללית, אני חושב שיצמחו בארץ עוד קרנות גידור, שכן זה אחד הכלים החשובים ביותר עבור המשקיעים הזרים. באשר לאוורסט, אני מאמין ששתי הקרנות יגדלו באופן משמעותי מבחינת היקף הנכסים שלהן ושההשקעות יוכיחו את עצמן".
קרנות גידור: למשקיעים מקצועיים בלבד
אלי דניאל
19.7.2001 / 15:35