מופז סע בזהירות
שר התחבורה הנכנס, שאול מופז, יצטרך להתרגל במהרה למשרד במידות קטנות הרבה יותר מאלה שאליהן הורגל במשרד הביטחון. לאחר שהתעסק בתקציב עתק של עשרות מיליארדי שקלים בשנה ימצא את עצמו מופז עוסק בחלוקת עוגה קטנה הרבה יותר ולהרבה יותר חלקים. יחד עם זאת, מדובר במשרד לא פחות חשוב ויש שיאמרו אף יותר.
בפני השר החדש יעמדו מספר משימות. ראשית, לשמר את תנופת הפיתוח שנרשמה בשנתיים שבהן כיהן השר היוצא, מאיר שטרית. מופז יקבל לידיו שתי תוכניות פיתוח אימתניות של רכבת ישראל והחברה הלאומית לדרכים בהיקף של 45 מיליארד שקל ל-5 שנים כל אחת. אסור יהיה בתכלית האיסור לעצור את התנופה שהחלה באיחור של 50 שנה במטרה להפוך את מדינת ישראל למדינה מערבית ומודרנית בכל הקשור לתשתיות.
כדי שפרויקטים חשובים לא יפלו בגלל "סדרי עדיפויות", יצטרך מופז לקבל החלטות לא פשוטות מול פקידי משרדו ופקידי משרד האוצר שלא פעם חלוקים בדעותיהם. על מנת לשמר את תנופת הפיתוח, יצטרכו מופז והכוורת המקצועית שלו לשמר את מערכת היחסים חסרת התקדים כמעט שנוצרה בין משרדי התחבורה והאוצר.
למרות חילוקי דעות מקצועיים לא פשוטים, הצליחו שני המשרדים להוציא אל הפועל מהפכה ממשית בתחום התחבורה, ולקדם שורה של מכרזים חשובים בתחום תשתיות התחבורה.
נושא כואב שעמו ייאלץ מופז להתמודד הוא המשך יישום הרפורמה בנמלים. שנה חלפה מאז החלה הרפורמה להתבצע, אבל המטרות שבגללן יצאה לדרך עדיין רחוקות מהגשמה.
על סדר יומו של השר החדש עומדת גם שאלת התחבורה הציבורית בישראל והמשך ההפרטה שלה. עד עתה הופרטו כ-15% מקווי האוטובוסים ברחבי ישראל. זאת לאחר שבמשך שנים היתה שליטה כמעט מוחלטת של אגד ודן בקווי התחבורה הציבורית. הרפורמה בענף זה רשמה בחלקה הצלחה רבה ובחלקה כישלון צורב. מופז יצטרך למצוא את הדרך להכניס תחבורה ציבורית מודרנית לכלל ערי ישראל בלי לשפוך את התינוק עם המים.
השר היוצא, מאיר שטרית, משאיר למופז נדוניה מביכה משהו בדמות שורה של מינויים בעייתיים בענף התחבורה. הבולט שבהם הוא מינויו של יו"ר רכבת ישראל, משה ליאון, כאשר ברקע מרחפת עננת דו"ח לא מחמיא של מבקר המדינה. מינוי מנכ"ל לחברת נתיבי איילון מתעכב כבר שמונה חודשים בשל בחישות והעדפות פוליטיות.
מופז יצטרך גם להתמודד עם מינוי יו"ר ומנכ"ל לחברת נמלי ישראל, זאת לאחר שהיו"ר הקודם דן תיכון והמנכ"ל עמוס רון פרשו מתפקידם ואף ניהלו התכתשות תקשורתית מביכה.
המשימה החשובה מכולן של מופז כשר התחבורה תהיה המאבק בתאונות הדרכים שגובות בשנים האחרונות למעלה מ-400 קורבנות בשנה. בשנת 2005 הוגש לממשלה בקול תרועה רמה דו"ח שיינין שהתווה דרך למאבק בתאונות הדרכים. הכנסת לא אישרה את גביית היטל הבטיחות שאמור היה לממן יישום חלקי של הדו"ח ובכך למעשה קבר בית המחוקקים את הדו"ח החשוב.
פואד תן גז
בשבוע שעבר, שב בנימין (פואד) בן אליעזר לכורסת שר התשתיות הלאומיות, חודשים ספורים אחרי שנפרד ממנה. משרד התשתיות הלאומיות, שנולד ב-96' כפיצוי וכיצור כלאיים עבור ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון, הפך לאחד המשרדים החשובים ביותר בממשלה. עם זאת, מאז ומתמיד מנגן המשרד כ"כינור שני". לפיכך, מטרה מרכזית של פואד בכהונה זו תהיה לגרום למשרד להתברג כמשרד כלכלי מוביל לצד משרדי האוצר, התמ"ת והתחבורה.
בן אליעזר מוצא במשרד התשתיות אותן בעיות שהותיר אחריו לפני חודשים ספורים. הבעיה המרכזית והמיידית שעמה צריך בן אליעזר להתמודד היא סוגיית הגז הטבעי. מקור האנרגיה הזול והידידותי לסביבה עתיד לספק כבר בראשית העשור הבא כ-50% ממקורות האנרגיה של המשק הישראלי, וכרגע סוגיית אספקתו רצופת קשיים.
למדינת ישראל יש כרגע ספק גז פעיל אחד: חברת "ים תטיס" שבבעלות קבוצת דלק של יצחק תשובה וחברת נובל אנרג'י האמריקאית. המאגר של הקבוצה מול חופי עזה בהיקף של כ-32 מיליארד מ"ק (BCM) גז טבעי נמכר כמעט כולו. ים תטיס, אם לא תמצא מאגרים חדשים, תפסיק להיות שחקן מהותי בשוק הגז הטבעי עד סוף העשור.
ספקית הגז המרכזית שמתוכננת לשרת את המשק הישראלי ב-20 השנים הקרובות היא חברת EMG המצרית שבבעלות אנשי עסקים מצריים ואיש העסקים יוסי מימן. על פי ההסכם המדיני בין ישראל למצרים, החברה עתידה לספק למשק הישראלי עד BCM 140 גז טבעי. הבעיה המרכזית היא, שהמשק הישראלי אינו יכול להסתמך על ספק גז טבעי אחד בלבד. שר התשתיות חייב לדאוג לאיתור ספק גז טבעי נוסף, ויפה שעה אחת קודם. בימים אלה לוחצת ישראל "לחץ פיסי מתון" על בריטיש גז לשוב למשק הישראלי. במקביל אפשר לבדוק אפשרות להשתמש בשירותיהן של חברת גזפרום הרוסית או של מדינות המפרץ העשירות במאגרי גז טבעי. בנוסף, צריך לקדם ביתר שאת את פרויקט מפעלי הנזלת הגז הטבעי בישראל (LNG) שיכולים לפתוח צוהר ליבוא גז טבעי במכליות ממקומות רחוקים ונגישים פחות לישראל.
יש גז, אין תשתית
גם מערכת הולכת הגז הטבעי צריכה לזכות לתשומת לבו של השר הנכנס. ללא מערכת הולכה, גם אם ישראל תקבל את כל הגז הטבעי בעולם, לא ניתן יהיה לעשות בו כל שימוש. חברת נתיבי גז, האחראית על מערכת ההולכה, מקדמת במרץ את המערכת והיא הציבה לעצמה יעדים שאפתניים, אולי אפילו בלתי סבירים, להשלמתה. בן אליעזר צריך לדאוג אישית שלוחות הזמנים אכן יתממשו. אפילו מבקר המדינה נדרש לסוגיה ובדו"ח שפרסם הוא מתח ביקורת נוקבת על הפרויקט.
בעיה כאובה נוספת ש"זכתה" אף היא לבדיקתו של מבקר המדינה, היא סוגיית מערכת חלוקת הגז הטבעי שאמורה להוביל אותו ממערכת ההולכה הארצית אל הלקוחות הסופיים. המכרז שפרסם משרד התשתיות ספג ביקורות נוקבות מכל עבר, וסובל מבעיות רבות. המכרז כבר נדחה פעם אחת ומסתמן שיידחה שוב. בן אליעזר צריך לדאוג אישית לכך שהמכרז יבוצע, יהיה כזה שיבטיח את הצלחתו.
יש אנרגיה, היא מזהמת
משימה חשובה אחרת של בן אליעזר היא לקדם את השימוש באנרגיות מתחדשות בישראל. החלטת הממשלה מנובמבר 2002 קובעת תאריכי יעד ל
הגנרלים מופז ובן אליעזר מתרווחים במשרדיהם החדשים - מה מחכה להם?
שרון קדמי
14.5.2006 / 8:17