העליון: הסכם בז"ן מלווה בתחושה קשה של אי נוחות - אבל אין מנוס מלאשרו

השופטת מרים נאור שהצטרפה להחלטת השופטת חיות, כותבת כי "המחשבה שייתכן שהמדינה 'מחלקת', כלשון העותרת, את נכסיה בשעה שאפשר והיא זכאית להשבתם חינם אין כסף - היא מחשבה הטורדת את המנוחה, ובפרט בשים לב לסכומים בהם מדובר. אין אני רואה מנוס, עם זאת, מדחיית העתירה. העותרת מבקשת למעשה, שבית המשפט הגבוה לצדק ייתן הכרעה שתהווה תחליף להליך אזרחי. ההליך האזרחי עשוי להיות ממושך, במסגרתו עשויים להיות מוצאים צווים זמניים ועשויה להיות תקופה ממושכת של אי ודאות, שתשים לאל את תוכניותיה של הממשלה".



"בעשיית פשרה ובקביעת ה'מחיר' אין להתעלם משיקולים מעשיים ובהם יכולתו המשפטית של הצד האחר לגרום 'צרות'. לפשרה יתרון של ודאות. לא אחת אנו מציעים לצדדים, ובהם המדינה, לקנות בדרך הפשרה סיכויים וסיכונים. כך עשתה המדינה בענייננו, ואין מקום שנתערב בכך".



גם השופטת דורית בייניש לא חסכה ביקורת. "תחושת אי נוחות מתעוררת עקב היקפם של נכסי המדינה שבמחלוקת ועלותו של ההסכם למדינה, אלא שאנו כמשפטנים, לא על פי תחושות ניתן הכרעתנו. מדובר בהכרעה בעלת השלכות כלכליות מרחיקות לכת, שנבחנה במשך השנים בידי צוותים מקצועיים עד שהתגבשה להסדר המוסכם שמונח לפנינו. במסגרת ההליך המתקיים בפני בית המשפט הגבוה לצדק, אין בידי בית המשפט כלים לבחינת העובדות והטענות המשפטיות שיש לכל אחד מהצדדים לגופה של המחלוקת ביחס לזכויות בבז"ן. הנתונים שהוצגו לפנינו אינם מניחים תשתית המקימה עילה להתערבותנו לביטול ההסכם".



נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרן ברק, הצטרף אף הוא לביקורת וכתב כי "השתלשלות העניינים אכן מעוררת תחושה קשה של אי נוחות וכי המדינה נהגה באוזלת יד משך שנים".



עם זאת, כתב ברק כי "במצב הדברים לעת ההיא, נוכח מכלול השיקולים והאילוצים שעמדו לנגד המדינה, ובראשם הרצון להביא לפיצול ולהפרטה של בז"ן והרצון להבטיח פעילות יציבה ושוטפת של בז"ן, ההתקשרות בהסכמים אינה חורגת ממתחם הסבירות העומד למדינה בנסיבות העניין". עוד כתב ברק כי "בהתחשב בכך שהשאלות עודן פתוחות ובכך שלא נפרשה בפנינו מלוא התשתית העובדתית והמשפטית הנדרשת להכרעה במחלוקת זו, אין זה ראוי כי נביע עמדה בעניין".



את התנועה לאיכות השלטון ייצגו בהליך עורכי הדין ברק כלב ודניאל קירס. את המדינה ייצג עו"ד אבי ליכט. את בז"ן ייצגו עורכי הדין דב וייסגלס ויעל וייסמן ואת החברה לישראל ייצגו עורכי הדין רם כספי ויאיר כספי.