דרורה פלפל נגד עיריית רחובות: לא ניתן לעקל רכב בגלל חוב של אלף שקל

מפסק הדין עולה שהעיקול הוטל על התובע בגין חוב מקורי של 140 שקל בלבד, אשר תפח והגיע ל-1,023 שקל לאחר שנוספו לו ריבית פיגורים והוצאות גבייה. לדברי השופטת, לא מתקבל על הדעת שבגין חוב כזה יוטל עיקול, ובעקבות זאת אף יימכר רכב ששוויו 70 אלף שקל; לדבריה, מדובר בעיקרון משפטי כללי שאינו תלוי נסיבות.



העירייה נימקה את הטלת העיקולים על רכבים ברצונה למנוע את עוגמת הנפש של בעלי החוב במקרה בו יגיעו לבתיהם מעקלים ויעקלו משם נכסים אחרים. לדברי העירייה, "הנזק התדמיתי נמוך יותר" במקרה של הטלת עיקול על רכב, והוא אף משמש להרתעה.



ואולם פלפל פסקה כי ההיגיון הבריא אומר שערך הנכס המעוקל צריך להיות שווה פחות או יותר לערך החוב, כאשר נלקחים בחשבון הוצאות מימוש, גבייה ועורכי דין. "פעולה משפטית של עיקול נעשית למטרה מסוימת, קרי הבטחת תשלום החוב, ולא למטרה של שמירה על תדמית בעל החוב".



בנוסף דחתה פלפל טענה של העירייה לפיה החייב צריך היה לתבוע את החברה הקבלנית המעניקה לה שירותי גבייה ולא אותה. השופטת קבעה כי חברת הגבייה פועלת למען העירייה, ואילו לא היתה העירייה נותנת דו"חות, חברת גבייה לא היתה מטילה עיקולים על הרכב (עת"מ 2357/05).