האם שוק המניות הוא בועה פיננסית?

תיק המניות הישראלי הטיפוסי מגוון היום יותר מבעבר והוא כולל מרכיב לא מבוטל של ניירות ערך זרים. ההשקעה בניירות ערך זרים נעשית בעיקר באמצעות קרנות נאמנות, משקיעים מוסדיים ותעודות סל. פיזור בינלאומי של תיק ההשקעה מפחית את הסיכון של תיק ההשקעה כולו. הסיכון של ההשקעה במניות ישראליות, כפי שהוא נראה כיום בעיני משקיע ישראלי המחזיק בתיק השקעה גלובלי, נמוך משמעותית מהסיכון הכרוך באותה השקעה בעיני מי שמגביל השקעתו לשוק המקומי בלבד.



מאחר שההשקעה בחו"ל נערכת כיום בממדים משמעותיים, פרמיית הסיכון הנדרשת בשוק המקומי, על ידי משקיעים ישראליים, נמוכה מזו שהייתה נדרשת בהעדר הפריסה הגלובלית של תיק ההשקעה. גם זה גורם מסייע ללקיחת סיכונים במרכיב המנייתי של תיק ההשקעה. בנוסף, הבורסה בישראל (וכפי שראינו בימים אלה, הדבר נכון גם לגבי חברות שאינן נסחרות בבורסה) מהווה מרכיב אטרקטיווי יותר לתיק ההשקעה של משקיעים זרים מזה שהיה מקובל בעבר, וגם לכך תרומה חשובה לרמת המחירים בבורסה. ברור כי המשקיעים הזרים עלולים לשנות טקטית את העדפות ההשקעה שלהם - אך נראה כי ששוק ההון הישראלי נכלל כמרכיב אסטרטגי בתיק ההשקעה של משקיעים זרים.



אחד הסימנים הבולטים לקיומה של בועה פיננסית הוא עיוותים בתהליך היווי ההון. עיוותים כאלה חלו בישראל גם במשבר 83' וגם במשבר 94' - שניהם נחשבים כמשברים שניתן לייחס להם את קיומן של בועות פיננסיות בשוק המניות. גיוסי ההון בשוק הראשוני, שוק ההנפקות, הוא תהליך חשוב ומתרחש בדרך כלל כאשר מחירי המניות גבוהים. כאשר המחירים גבוהים, גיוס ההון הוא בעלויות הון נמוכות בדרך כלל וזהו תמריץ טוב ונכון לביצוע השקעות יצרניות במשק המניעות את תהליך הצמיחה, מעלות את ההכנסה במשק, מורידות את האבטלה ובאופן כללי תורמות להגדלת הרווחה במשק. זה נכון כל עוד ההון המגויס אכן מופנה להשקעות יצרניות אטרקטיוויות אשר ההחלטות לגביהן מתקבלות בתהליכים מסודרים של ניהול פיננסי מבוסס ערך.



לעתים תהליך היוו ההון מתקלקל. זה קורה כאשר ההון המגויס אינו מופנה להשקעות יצרניות בעלות ערך מוסף כלכלי, אלא שההון מגויס בתהליך של מחטף וניצול מחירים גבוהים בשוק המניות. במקרים כאלה, גיוס ההון בא תחילה והכנת התוכנית העסקית נדחית לשלב מאוחר יותר. לעתים תכופות, תוכנית עסקית אינה קיימת כלל וההון שגויס מופנה לרכישת מניותיה של חברה אחרת. כאשר זה קורה בחברה או שתיים אין לכך משמעות מאקרו כלכלית. ואולם בשני המשברים שהשוק חווה, התופעה הייתה רחבה מאוד והביאה לקריסתו. אמנם יש כיום גיוסי הון לא מעטים הממתינים לאישור תשקיפים ברשות ניירות ערך, אך נכון לאמצע מאי 2006, לא נראה כי יש הצדקה לתחושה של שוק מניות בועתי.



הכותב הוא דיקאן הפקולטה למנהל עסקים בקריה האקדמית קריית אונו