מאת אסף ברגרפרוינד
הנהלת בתי משפט גובה אגרה של 2,261 שקל עבור הגשת עתירה מינהלית על פי הוראות חוק חופש המידע, אף שלפי הוראות החוק האגרה עבור עתירה שכזו היא 756 שקל בלבד - כך נטען בעתירה שהוגשה השבוע לבג"ץ.
חוק חופש המידע עוסק בזכות הציבור לקבל מידע מרשויות ציבוריות. מגישי העתירה הם אמיר לירן, שהוא פעיל בתחומי איכות החיים והסביבה בראש העין, והתנועה להגינות שלטונית, שעוסקת בביקורת על פעילויות של רשויות מקומיות וגופים ציבוריים תוך שימוש בהוראות חוק חופש המידע.
בעתירה, שהוגשה באמצעות יו"ר העמותה, מרדכי איזנברג, מתבקש בג"ץ להורות להנהלת בתי המשפט לנמק מדוע נקבע סכום אגרה של 2,261 שקל על הגשת עתירה, במקום 756 שקל כפי שקבוע בחוק.
בג"ץ מתבקש גם לחייב את הנהלת בתי המשפט לנמק מדוע לא יוחזר הפרש האגרה בסך של 1,505 שקל לכל העותרים שהגישו עתירות שכאלו לאחר כניסתו לתוקף של חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים.
מהעתירה מתברר כי התנועה להגינות שלטונית נהגה להגיש עתירות לפי חוק חופש המידע לבית המשפט המחוזי בתל אביב ולשלם אגרה בסך 756 שקל. אך לאחר כניסתו לתוקף של חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, נתבקשה התנועה לשלם אגרה בסך 2,261 שקל, ולכן נמנעה מלהגיש עתירות.
בעתירה נטען בנוסף כי ככל שהאגרת בית המשפט גבוהה יותר, מתקשים גופים ציבוריים שמעוניינים לממש את תכליתו של חוק חופש המידע "לממן את המאבק החשוב על זכותו של הציבור לקבלת מידע מרשויות ציבוריות".
עתירה: האגרה על עתירות לפי חוק חופש המידע גבוהה פי שלושה מהקבוע בחוק
הארץ
20.7.2001 / 9:32