שירות הדואר של בריטניה במו"מ לשיתוף פעולה עם פדקס ו-UPS באירופה

רויאל מייל, שירות הדואר של בריטניה אשר חדל להיות מונופול בתחילת השנה, נמצא במשא ומתן מתקדם לשיתוף פעולה באירופה עם אחת מענקיות השילוח האמריקאיות פדקס (סימול FDX) או UPS (סימול UPS). כך דיווח העיתון הבריטי "סאנדיי טיימס".



יו"ר רויאל מייל, אלן לייטון, טרם החליט באיזה משתי החברות האמריקאיות יבחר, אולם לפי ההערכות הוא קרוב להשלמת הסכם להקמת חברה חדשה, אשר עשויה לשנות את פניו ואת עתידו של שירות הדואר הבריטי.



לייטון, אשר טרם חשף באופן רשמי את המגעים עם שתי ענקיות הדיוור האמריקאית - פדקס בעלת שווי השוק של 33 מיליארד דולר, ו-UPS הנסחרת לפי שווי שוק של 52 מיליארד דולר - מעוניין לשלב את חטיבת השילוח האירופית של רויאל מייל, GLS, עם פעילות השילוח של אחת משתי החברות. GLS היא החטיבה הרווחית ביותר של רויאל מייל.



מקור המקורב לשיחות אמר כי רויאל מייל מבקשת לנצל את העובדה ששוק השילוח האירופי הוא נטול רגולציה בתחום התעריפים, בניגוד לזה של בריטניה. לדברי המקור, לייטון מבקש לחדור באמצעות GLS לשוקי הדואר של גרמניה וצרפת, בדומה לאופן שבו חברות שילוח זרות נכנסו לשוק הבריטי.



בתחילת השנה, נפתח שוק הדואר הבריטי לתחרות לראשונה בהיסטוריה, ובכך שם קץ למונופול בן 350 שנה של רויאל מייל. החל מחודש ינואר, החלו 14 חברות נוספות להתחרות בשירותי חלוקת הדואר והמשלוחים של רויאל מייל.



שוק הדואר הבריטי, שהיקפו 6 מיליארד ליש"ט (10.3 מיליארד דולר) לשנה, נפתח באופן חלקי לתחרות לפני שלוש שנים, עם כניסתם של שירותים מתחרים למשלוחי דואר בכמויות גדולות - יותר מ-4,000 פריטים. תחום משלוחי הדואר הגדולים מהווה כשליש משוק הדואר הבריטי.



רויאל מייל, אשר עדיין חולש על יותר מ-95% משוק הדואר בבריטניה, נאבק בגירעון בקרן הפנסיה של עובדיו, המסתכם ב-4 מיליארד ליש"ט (6.9 מיליארד דולר). בשבוע שעבר קיבל רויאל מייל חבילת סיוע ממשלתית בסך 3 מיליארד ליש"ט, שנועדה לסיוע לו בכיסוי הגירעון, כמו גם חידוש מערך הפצת הדואר שלו.



שירות הדואר, הנדרש להעביר דואר לכל כתובת בבריטניה שש פעמים בשבוע ובמחיר אחיד, מודאג מכך שמתחריו החדשים יעדיפו להתחרות בו רק בתחומים ובאזורים כדאיים מבחינה כלכלית.



פוסטקום, הרשות המפקחת על שירותי הדואר בבריטניה - שהובילה את הליברליזציה של שוק הדואר הבריטי - השלימה את המהלך שלוש שנים לפני המועד שנקבע לכך על ידי האיחוד האירופי. בכך הקדימה בריטניה את מרבית המדינות האחרות באיחוד.