נשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק: מסכים למסלול שיישנה הכרעות בג"ץ

"אינני מקבל את המושג "חוק עוקף בג"צ", כך אמר היום נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרן ברק, בכנס השנתי של לשכת עורכי הדין באילת במסגרת מושב הפתיחה בנושא "בחירת שופטים". עם זאת, ציין ברק, כי הוא רואה בחיוב קיומם של מסלולים שיאפשרו ביטול מכאן ולהבא של תוצאותיו של פסק דין שהכנסת אינה משלימה עימן באמצעות חקיקה, וקיומו של דיאלוג בין בית המשפט העליון ובין הכנסת, במסגרתו מפרש בית המשפט את החוק, והכנסת משנה אותו אם הפרשנות של ביהמ"ש אינה נראית לה תואמת את כוונתה המקורית.



בפאנל שעסק בנושא "בחירת שופטים", מתח ח"כ מיכאל איתן (ליכוד), ביקורת חריפה על מערכת המשפט: "האיזון הנכון בין בית המשפט העליון ובין הכנסת מופר כיום והדמוקרטיה אינה מתקיימת במלואה". לדברי איתן, יש לשנות את השיטה ולהקים בית משפט לחוקה כנהוג במדינות רבות בעולם. בית משפט שכזה יקבע בעניינים חוקתיים לרבות פסילת חוקים ופירוש החוקה, אך הוא ייבחר בידי הציבור. "השקפת עולמו של נשיא בית המשפט העליון אינה צריכה להיות עדיפה על זו של הרוכל בשוק, השאלה כיצד וכמה רוצה החברה הישראלית לשמור על ערכה של השבת היא שאלה חברתית ולא משפטית" הוסיף איתן.



איתן, לא הסתפק בתיאור המציאות האידיאלית בעיניו, אלא מתח ביקורת נרחבת על פעילות הוועדה למינוי שופטים הפועלת כיום: "התנהלותה של הוועדה למינוי שופטים היא שערוריה" לטענת איתן, ריבוים של יוצאי הפרקליטות מקרב שופטי העליון מעידה על כך ששיטת המינויים היא בסגנון "חבר מביא חבר". עוד הוסיף איתן וקבל על אי-מינויה של פרופ' רות גביזון לעליון: "המסר לכל מערכת השפיטה הוא ברור - מי שיש לו אג'נדה לא מתאימה לא יקודם".



נושא נוסף שעלה לדיון הוא מינויים של עורכי דין מהסקטור הפרטי לשופטים בבית המשפט העליון. ד"ר יעקב נאמן, מבכירי עורכי הדין הפרטיים בישראל, קרא למינוי שופטים מן המגזר הפרטי. "כמעט ולא התמנה כשופט לבית המשפט העליון מי שלא היה קודם לכן בפרקליטות או יועץ משפטי. מי שלא ערך עסקות וחוזים, ולא ליווה נחקר לחדרי החקירות חסר לו משהו כשופט. אם אין שופט כזה בבית המשפט העליון, בית המשפט חסר. צריך גם נציגים מהאקדמיה ומן הפרקליטות, אך הכל שאלה של תמהיל", אמר נאמן.



לדברי נאמן, הצטרף גם עו"ד חאלד זועבי, שהוסיף כי לצד המחסור במינוי עו"ד פרטיים, בולט האחוז הנמוך של מינויים של עורכי דין ממוצא ערבי וזאת לא בשל העדרם של משפטנים ערבים ראויים או מיעוט בבקשות למועמדות, אלא בשל ריחוקם של ציבור עורכי הדין הערבים ממרכז החברה וחוסר בכלים ראויים לאיתורם. עו"ד זועבי קרא להקמת גוף משותף של הלשכה ומערכת בתי המשפט לאיתור מועמדים ערביים ראויים ומינויים לשופטים.



פרופ' דוד ליבאי, לשעבר שר המשפטים, וכיום עו"ד בכיר בשוק הפרטי, טען כי אין לשנות את השיטה לבחירת שופטים במדינת ישראל. לגישתו, שיטה זו שומרת על עצמאות המערכת השיפוטית, ועם כל הביקורת עליה זו מערכת הוגנת ולא מושחתת, אשר משתפת את כל מערכות השלטון עם דגש להיבט המקצועי של המועמדים והיא מוערכת בכל העולם.



בהתייחסו לתופעת הדילים עליה דיבר ח"כ איתן, השיב פרופ' ליבאי, כי בתקופתו כיו"ר הוועדה למינוי שופטים לא היו דילים משום שחברי הוועדה לא נתנו יד לכך. עוד הוסיף ליבאי, כי כאשר כיהן כשר המשפטים חיזר אחרי מספר עורכי דין מהמגזר הפרטי מהשורה הראשונה, וביקש מהם להתמנות לבית המשפט העליון, אך הם סירבו לכך מטעמים אישיים שונים. כזה היה המצב עם מועמדים מהמגזר הערבי שהתבקשו על ידו להתמנות לשפיטה.



הידיעה המקורית פורסמה באתר Nfc