מתעוררת בהלת התרסקות שוק המניות מאוקטובר 1987 - האם יש הצדקה?

Prudentbear.com (דוב זהיר.קום), אתר אינטרנט שמושך אליו את נביאי הזעם של השווקים הפיננסיים, פירסם ב-11 במאי פרשנות קודרת על הדולר, שכללה אזהרות על נתוני הסחר של אמריקה שפורסמו ביום למחרת. הכותב, יועץ פיננסי אמריקאי בשם דאגלס גילספי, אמר: "אני מזכיר לקוראים כי התרסקות שוק המניות באוקטובר 1987 החלה חודשים קודם לכן כבעיה בדולר, שאחרי כן נהפכה לבעיית ריבית, ואז נהפכה לבעיית מניות בעיה גדולה מאוד מאוד!" ביום למחרת, 12 במאי, צנח מדד הדולר המשוקלל כנגד סל מטבעות סחר לרמה הנמוכה ביותר מאז 1997. בתוך כמה ימים צנחו אחרי הדולר מחירי המניות, האג"ח, הזהב, מתכות תעשייתיות ונפט.



ב-17 במאי נחתו צרות חדשות בדמות נתוני האינפלציה. מדד המחירים לצרכן בניכוי המזון והאנרגיה עלה ב-0.3% באפריל. תשואות הריבית עלו מעט, כצפוי, אך שוק המניות חטף הצלפה רצינית. באירופה, שבה עלה מדד המחירים גם הוא, נפלו מחירי המניות. עתה שואלים עצמם המשקיעים אם הצירוף של אינפלציה מתחזקת וציפיות אינפלציוניות, וחששות מהיחלשות הדולר, לצד אי ודאות לגבי עתיד הכלכלה העולמית מבשרים את סופן של העליות שהביאו מחירי נכסים רבים לשיאים.



גרוע מכך, לא רק הדובים רואים את מה שריצ'רד קוקסון מבנק HSBC, מכנה "הדים של 1987". עד כה, כפי שציין קוקסון, קשה לטעון כי התנאים הפיננסיים חמורים כמו שהיו אז. ואולם הרבה תלוי בדרך הטיפול של קובעי המדיניות בדולר היורד ובאינפלציה המקפצת. יו"ר הפדרל ריזרב, בן ברננקי, מוביל את המערכה נגדם, שעדיין לא התנסה בטיפול בטלטלות מקרו-כלכליות בדומה לגרינספאן כשהחל לנהל את הבנק הפדרלי חודשיים לפני המפולת של 1987.



התשואות זינקו מאז כניסת ברננקי לתפקידו



ברננקי צריך לבסס אמינות בוול סטריט, מאז נכנס לתפקידו טיפסו התשואות על האג"ח ל-10 שנים, שהיו יציבות להפליא עד אז, ביותר מ-0.5%. עלייה זו שיקפה בחלקה האצה בצמיחה הגלובלית, אך לאחרונה חלק ממנה נובע מהתחזקות הציפיות האינפלציוניות. לדברי פרנצ'סקו גרזרלי, אסטרטג ריבית ראשי בגולדמן סאקס, האינפלציה הצפויה כפי שמתגלם במחירי מדדי האג"ח הממשלתיות עלתה לרמה של 2.75%, כפי שהיתה לפני שהבנק החל במחזור העלאת הריבית באמצע 2004.



מאז עדותו של ברננקי בקונגרס בחודש שעבר עלו התשואות בחדות, לאחר שברננקי רמז כי הבנק הפדרלי יפסיק להעלות את הריבית מ-5%. מאז נאומו זה הואצה הירידה בדולר. עכשיו, בנוסף לכל הצרות, וול סטריט מתחילה לחשוש מאינפלציה. "השווקים מאותתים ללא ספק על חששם מיכולת הבנק הפדרלי להילחם באינפלציה", כתב טים בונד מברקליס קפיטל. סקר של מנהלי קרנות שערך מריל לינץ' כמה ימים לפני נפילות השווקים האחרונות, ופורסם ב-16 במאי, הציג תמונה של אימה אינפלציונית.



יותר מנהלים חוששים כי הכלכלה העולמית צומחת בקצב גדול ממה שאפשר לשמר לאורך זמן מאלה שלא. שני שלישים מהם צופים כי אינפלציית הליבה תעלה בתוך שנה, לעומת פחות מחצי בפברואר. השאלה היא עד כמה יעלו הציפיות האינפלציונית ועמן הריבית שצריכה לדכא אתן. בחודשים קרובים, כל רמז לעלייה יגרום לשווקים לפרפר, ויסיים תקופה ארוכה להפליא של שלווה שעודדה משקיעים להשקיע בנכסים המסוכנים ביותר.







אי יציבות שכזו גרמה למפולת קטנה במחירי הסחורות ובשווקים המתפתחים שניהם מהנכסים הבועתיים ביותר, בשבוע שעבר. מחיר הזהב, שעלה בכ-70% בשנה האחרונה ל-720 דולר לאונקיה, נפל ל-689 דולר. ב-15 במאי צנח מחיר הנחושת משיא של כמעט 8,800 דולר לטונה ל-8,400 דולר. בשווקים המתפתחים, בעיקר בנקודות חמות כמו טורקיה והודו, נרשמו נפילות. כל השווקים האלה נראים בלתי יציבים, על אף שהזהב התאושש עם היחלשות הדולר, והירידה במחיר שאר הסחורות לא נמשכה. מחיר הנחושת, לדוגמה, זינק לרמה של כמה מאות דולרים פחות משיאו.



בינתיים, המאמינים בשוק עולה במניות סבלו מכה כואבת, גם אם לא הלקאה מלאה. HSBC ציין כי רווחי החברות אינם יורדים, למרות התייקרות חומרי הגלם: הרווחים של חברות ב-S&P 500 עלו ב-14% ברבעון הראשון. התחזקות הרווחים מסייעת לתמוך במחירי המניות. למרות כוחו של מדד S&P 500 מתחילת השנה, מחירו אינו נראה יקר. יחס המחיר לרווח אינו גבוה יותר משהיה ב-1995.



האופטימיים אומרים, כי המניות נראות עתה אפילו זולות יותר. על אף שחובבי המניות מצפים כי הצמיחה בארה"ב תדעך מעט במחצית השנייה, הם מקווים כי אירופה ויפאן יתנו כתף במקומה. פעילות המיזוגים והרכישות שם התעוררה מאוד, וחברות מגייסות עבורה כסף באמצעות הנפקות אג"ח ומניות ומסייעות בכך לשוק המניות. אפילו אלה שהרוויחו מהעליות הממושכות בשווקים מכירים בכך שיש סיכונים. מנהל המחקר באחת מקרנות הגידור הגדולות בעולם מדבר על סביבה של "הכל מצוין" שבה קרנות השקעה מהזרם המרכזי וקרנות גידור נוהגות באותה אסטרטגיה, קופצות ממניות לאג"ח למט"ח ומשם לשווקים מתפתחים. במשך זמן רב מדי הן התעלמו מהאינפלציה למרות התייקרות מחיר הסחורות.




יש סיכונים אחרים מעבר לחשש המיידי מאינפלציה. אם קובעי המדיניות ייענו לציפיות האינפלציוניות ויעלו את הריבית מעבר למה שתיכננו, הצרכנים עמוסי החובות של כלכלות דוברות אנגלית רבות ייפגעו. כמוהם ייפגעו גם שוקי הנדל"ן השיכורים במדינות רבות. המיומנות שבה קובעי המדיניות יטפלו בירידת הדולר היא מקור נוסף לדאגה. המטבע נפל חדות מאז 21 באפריל, כששרי האוצר של שבע המדינות המתועשות נראו כתומכים בהיחלשות הדולר, כשקראו לסין לאפשר למטבע שלה לעבור ייסוף. החשש שיש מאמץ להחליש את המטבע האמריקאי כונה בשם "פלאזהולייט", על שם אמנת הפלאזה מ-1985, שבה עשו שרי האוצר בדיוק כך והתוצאות למשקיעי שוק המניות שנתיים אחרי כן היו הרות אסון.



ברננקי אמר לקונגרס כי בגלל גודלו של הגירעון במאזן החשבון השוטף של ארה"ב, יש "סיכון קטן לשינוי פתאומי בסנטימנט, אשר עלול להוביל לשינויים הרסניים בערך הדולר ונכסים אחרים". הוא יודע כי השווקים משחקים עתה באש. עוד חדשות רעות על האינפלציה, או מהלכים ש