"לפעמים אני מרגיש כמו בתוכנית השגריר"

בנוסף הוא סבור שפעילותה של קרן טרייד תאפשר לחברות ישראליות לגשת לשווקים שהיו חסומים מבחינתן בעבר, במדינות ערב. "לירדן יש יכולות בתחום המחשוב ויכולות גבוהות בייצור תרופות גנריות. יש להם פרויקטים חקלאיים וגם יכולות בתחום הקוסמטיקה", הוא מספר.



יודילביץ' מונה למנהל הקרנות בירד וטרייד בתחילת 2006. הוא החליף את דב הרשברג שכיהן בתפקיד כתשע שנים. אולי רבים מתעשיית הקרנות לא מכירים אותו, אך ליודילביץ' ניסיון רב בתעשיית ההיי-טק הישראלי. הוא ניהל את רפאל ארה"ב בארבע השנים האחרונות ובתפקידו האחרון כיהן כסמנכ"ל לשיווק ופיתוח עסקי ברפאל. את הדוקטורט להנדסת מחשבים ומערכות בתחום ההדמיה הרפואית ביצע במכון הפוליטכני בניו יורק. את התפקיד החדש קיבל, במפתיע או לא, באמצעות מודעה בעיתון. כ-300 איש התמודדו על התפקיד הנחשק שמערב הבנה בתהליכים עסקיים, תעשייתיים וטכנולוגיים. "פעמים רבות אני חש כמו בתוכנית השגריר, כמייצג של מדינת ישראל. מה שכן, קרן בירד היא גם קרן אמריקאית וחשוב לי להבהיר שאני מייצג את החברות האמריקאיות במידה שווה לזו של הישראליות".



ב-28 שנותיה השקיעה קרן בירד בקרוב ל-700 פרויקטים, שהניבו מכירות ישירות ועקיפות של כ-8 מיליארד דולר. הקרן עוסקת בתחומים כגון: טלקום (כולל אינטרנט), אלקטרוניקה, מדעי החיים, הומלנד סקיוריטי, תוכנה, תקשורת וננו-טכנולוגיה.



הקרן משקיעה עד 50%, סכום שלא גבוה ממיליון דולר, בפרויקטים המשותפים לחברות אמריקאיות וישראליות. בתמורה מרוויחה הקרן 5% מהיקף המכירות של אותו פרויקט עד לגובה 1.5 מיליון דולר. יודילביץ' מבהיר שהיתרון של קרן בירד על פני קרנות הון סיכון אחרות הוא בהתאמה (Matching) עם חברות אמריקאיות. "ישנן חברות שמגיעות ללא שותף ואנחנו מתאימים להן חברה אמריקאית. זה מאפשר לחברה ישראלית לחדור לשוק האמריקאי. אנחנו מסייעים גם לחברות אמריקאיות המעוניינות בטכנולוגיות ישראליות. אנחנו מאתרים להן חברות".



במהלך השנים השקיעה הקרן בלא מעט חברות מוצלחות. ביו היתר מדובר בצורן, סאנדיסק, נייס, אורכית, גילת, קומברס, אודיוקודס, סייפן וטכנומטיקס. "במקרה רבים חברה רוכשת את האחרת בעקבות קרן בירד", מציין יודילביץ'. כיום הקרן מממנת כ-25-20 פרויקטים בשנה.



הכובע השני של יודילביץ' הוא ניהול קרן טרייד. קרן זו מורכבת מנציג אמריקאי מטעם National Institute of Standards and Technology) NIST), המדען הראשי מהצד הישראלי ומנכ"ל משרד המסחר הירדני מהצד הערבי. בסוף פברואר חידשה הקרן את פעילותה לאחר 4.5 שנות אינתיפאדה. בפגישה שהתקיימה בעמאן הסכימו הצדדים להקצות 2 מיליון דולר לפרויקטים משותפים. בעבר השקיעה הקרן בשיתופי פעולה בתחומי אחזור מידע, לימוד מרחוק ותקשורת בין חברות ירדניות ואמריקאיות בשלוש חברות ישראליות - ויז'ואליטי, שונות ואדיוסופט. קרן טרייד פעלה בנוסף לקדם שיתוף פעולה בין חברה ירדנית לחברת אי.אי.איי הישראלית בפיתוח מתקני התפלת מים קטנים. ואולם מיזם זה לא יצא לפועל בשל פרוץ האינתיפאדה.



יודילביץ' מבקש להרגיע חברות ישראליות העשויות לחשוש מקשרים עם חברות ירדניות. "בעידן גלובלי ניתן להיפגש פעם אחת ולאחר מכן לתקשר בדוא"ל. כמובן שאפשר להיפגש גם בארה"ב".