חידוש מרענן במפגש הירשזון-ראלי היה ההצעה שהגיעה בהמשך מהשר המצרי להרחיב את קשרי הסחר בין מצרים לישראל כתוצאה מהצלחת הקוויז. מדובר בחידוש, מכיוון שבעבר היתה זו בעיקר ישראל שהציעה להגביר את הסחר, ונענתה בתשובות עמומות. הירשזון השיב בחיוב והעביר את ההצעה לישי.
הירשזון מצדו הציע לראלי לחדש את קו האוטובוס בין קהיר לתל אביב, ונענה שהנושא ייבדק בחיוב מול גורמי הביטחון המצרים. בנוסף, דיווח הירשזון לעמיתו על פגישתו עם שר התיירות המצרי, איתו דן בקידום חבילות תיירות משולבות כדי לעודד תיירות זרה למצרים ולישראל. שני שרי האוצר הסכימו כי המדינות ידונו בתוספת טיסות בין מצרים לישראל לטובת אנשי עסקים ותיירים.
הפורום הכלכלי העולמי, שערך את הוועידה, יודע שעיקר חשיבותה בעצם התכנסותה, כדי לתחזק את השיחות האזוריות. אחד הדיונים עסק ב"מיתוג" המזרח התיכון. כלומר, איך ניתן לשנות את הדימוי שלו מאזור רווי מלחמות ומקור צמיחתו של הטרור העולמי לדימוי ידידותי שיקדם תיירות אזורית. שר התיירות, יצחק (בוז'י) הרצוג, השתתף בדיונים אלה.
פרס, כהרגלו זה שנים, הגיע לוועידה עם שלל פרויקטים לשיתוף פעולה איזורי, קטנים וגדולים. אחרי שנים של תוכניות לפרויקטים חוצי גבולות ומעוררי דמיון, כמו צינורות נפט מהמפרץ הפרסי לנמל חיפה, שנותרו על הנייר, פרס מנסה להיות יותר מעשי ולא להרגיז את שותפיו הערבים עם החזון. על בסיס הצלחת הקוויז עם ירדן ומצרים מציע פרס פארקים תעשיתיים מסחריים משותפים לאורך גבולות המדינה.
אולם, גם רעיון הפארקים המשותפים על הגבול בעייתי. הצלחת הקוויז נבעה לא מעט מהניתוק הגיאוגרפי של השותפות עם ישראל. הם הוקמו בתוך ירדן ומצרים, ובכך התעמעמה זיקתם לישראל. לכן, ספק אם הפארקים על קו הגבול עם המדינה הפלשתינית העתידית יהיו רעיון שיתקבל בברכה.
גם הפלשתינים מעדיפים לצמצם את הקשר הגלוי עם ישראל, והם המחישו את זה היטב בתחילת האינתיפאדה האחרונה. אחד היעדים הראשונים ליצר ההרס העצמי של הקיצונים ביניהם היה פארק תעשייתי בצפון השומרון על הגבול עם ישראל, שהם מיהרו להרוס אף שכבר היה בשלבי הקמה במימון נדיב של קרן פרידריך אברט. הם לא רצו סמלים של שיתוף פעולה עם ישראל, גם אם הם יכולים לפרנס כמה מאות משפחות עניות. גישה זו רק החריפה מאז, למרות השפל החדש אליו הידרדרה הכלכלה הפלשתינית בעקבות האינתיפאדה ועליית החמאס לשלטון.
פרס לא מסתפק בפארקים, וממשיך לנסות לקדם את פרויקט הענק - תעלת הימים, מים סוף לים המלח, שתקוע מזה כעשור. הבנק העולמי מימן בעבר בדיקות היתכנות לגביו, שתוצאותיהן לא היו מעודדות. מדובר בפרויקט בהיקף של מיליארדי דולרים שאמור להחיות את ים המלח הדועך ולהפריח סביבו תעשיה וחקלאות. הרעיון נפלא, אבל מזה כעשור לא נמצא לו מממן, וגם הירדנים, נראה, לא מתלהבים לכרוך עצמם בפרויקט עתק עם ישראל, כל עוד לא נפתר הסכסוך המדיני עם הפלשתינים.
גולת הכותרת של פגישות פרס בשארם היתה שיחתו עם נשיא מצרים, חוסני מובארק. פרס הציע לו להפוך את שדה התעופה אל עריש באופן זמני לנמל יצוא עבור סחורה פלשתינית, תעשייתית וחקלאית. בכך יוכלו אנשי העסקים הפלשתינים להימנע מעיכוב בשינוע הסחורות הנגרם מבידוק ביטחוני בישראל. מקורבי פרס ציינו כי מובארק הגיב בחיוב ואפילו בהתלהבות. פרס הציע גם להרחיב את שיתוף הפעולה החקלאי עם מצרים בניצנה.
בשיחתו עם מובארק עידכן אותו פרס גם לגבי היוזמה הישראלית הממוחזרת להקים שדה תעופה בינלאומי משותף ישראלי-ירדני ליד עקבה.
שמעון פרס - עדיין הרוח החיה מאחורי היוזמות לשיתוף הפעולה הכלכלי הישראלי-מצרי
אורה קורן
24.5.2006 / 8:15