מספר המובטלים שהשתתפו בתוכנית מהל"ב (ויסקונסין) ירד ב-28% בתשעת החודשים הראשונים להפעלת התוכנית, ואולם רק 40%-30% מאלה שעזבו שובצו במקומות עבודה. מקרב שאר הפורשים מהתוכנית, כ-30% קיבלו פטור משום שהרו או חלו, והשאר סירבו לשתף פעולה עם התוכנית וגמלתם נשללה מהם. על אלה שיצאו מהתוכנית חסכה המדינה 6 מיליון שקל, משום שהפסיקה לשלם להם הבטחת הכנסה. נתונים אלו כוללים בדו"ח מעקב ראשון על התוכנית השנויה במחלוקת, שפירסם היום (ראשון) מינהל המחקר בביטוח הלאומי.
בקרוב יוכנסו הקלות בדרישות תוכנית ויסקונסין מהמובטלים, שגרמו לרבים ממשתתפי התוכנית לסרב לשתף עמה פעולה. שר התעשייה, מסחר ותעסוקה, אלי ישי, אימץ היום את המלצותיה של ועדה במשרד להקלות בדרישות מהמשתתפים, ואולם ארגונים חברתיים סבורים כי אין די בתיקונים.
הוועדה, בראשות מנכ"ל התמ"ת לשעבר רענן דינור, המליצה לאפשר לכל אחד מארבעת מרכזי התעסוקה מכסה של עד 200 משתתפים שיורשו להקדיש לתוכנית רק 15 שעות שבועיות במקום 30 עד 40 כנדרש בחוק. מדובר באנשים חולים, במי שמטפלים בקרובים חולים, או במי שקשה למצוא להם עבודה. בנוסף תוקם ועדת חריגים שתאפשר להפחית את היקף ההשתתפות לפחות מ-15 שעות שבועיות.
מובטלים הנמצאים שנה עד שנתיים לפני גיל הפרישה יידרשו להתייצב במרכזי התעסוקה רק שעה בשבוע. אלה שנמצאים חמש שנים או פחות מגיל הפרישה, ואשר לא עבדו כבר חמש שנים וסובלים מבעיות רפואיות, יידרשו להתייצב רק שעה בחודש. מרכזי התעסוקה גם יחויבו לספק למשתתפים קורס ללימוד עברית, והשגחה על ילדים עד גיל 11. ההמלצות כבר נוסחו כתקנות לחוק, והן יועברו לאישורה של ועדת הכספים בכנסת.
"הוכחה שמקבלי קצבאות לא עובדים בשחור"
דו"ח המעקב שפורסם היום בדק את הנתונים שהתקבלו מארבעת האזורים שבהם מופעלת התוכנית הניסויית מאז אוגוסט 2005, וגם השווה אותם לנתונים של שירות התעסוקה, שנותן שירות למובטלים שאינם מתגוררים באזורי הניסוי.
למשל, נמצא שבין אוגוסט לסוף אפריל השנה לא חל שינוי במספר המובטלים שמתייצבים בלשכות התעסוקה לחפש עבודה ואילו בתוכנית מהל"ב היה שיעור היוצאים מהמערכת (13%-10%) כפול משיעור הנכנסים (6%-4%). באוצר רואים בכך הוכחה לכך, ש"ביצועיה" של תוכנית מהל"ב, המנוהלת בידי ארבע חברות פרטיות, מוצלחות יותר מאלו של שירות התעסוקה הממשלתי.
"ברור שהתוכנית מורידה מקבלי קצבאות מהמערכת", אומרת לאה אחדות, סמנכ"ל הביטוח הלאומי שהובילה את המחקר. "אבל מה קורה לאנשים שעזבו, האם התייאשו, האם מצאו עבודה בעצמם ובאיזה תנאים - על זה אין לנו מושג. המידע שהצטבר עד היום לא מאפשר לקבוע אם צריך להרחיב את התוכנית. אני מציעה שנמתין שנתיים לסוף הניסוי, ואז אפשר יהיה לקבל החלטות מושכלות".
עד אפריל השנה נמצאה עבודה ל-6,264 מקרב כ-24 אלף איש שהשתתפו בתוכנית. לכ-30%
מהם היתה יותר מהשמה אחת - דבר המעיד כי הם שובצו למשרה זמנית או למשרה שלא התאימה להם, וחזרו למרכז כדי לקבל עבודה אחרת. כ-30% מההשמות היו הגדלות של משרה שבה עבדו המשתתפים קודם לתחילת התוכנית, אך נדרשו להשתתף בה כדי לקבל השלמה להכנסתם הנמוכה. הנתונים גם מראים שמרבית ההשמות היו של גברים, של צעירים ושל ישראלים ותיקים. לנשים, עולים, אמהות חד-הוריות ומבוגרים היה קשה יותר למצוא עבודה.
רק כ-5% מהמובטלים שנדרשו להשתתף בתוכנית לא התייצבו במרכזי התעסוקה. "נתון זה מפריך אחת ולתמיד את הטענה שמקבלי קצבאות עובדים בשחור", נמסר בתגובה מפרויקט "עם יד על הלב", קואליציה חברתית שמתנגדת לתוכנית.
מרבית עוזבי תוכנית ויסקונסין לא מצאו עבודה
רותי סיני
29.5.2006 / 7:22