בהנהלתה של אחת מחברות ההיי-טק הפועלות בהרצליה הופתעו בשבוע שעבר כאשר קבוצה של 11 עובדים, אחד מהם מנהל פרויקט ושניים ראשי צוותים, הודיעו כמעט בו זמנית על עזיבתם את החברה, אחרי תקופות העסקה הנעות בין שנה לארבע שנים. בכירי החברה התכנסו מיד כדי להתמודד עם המצב החדש. הם יזמנו אליהם השבוע כל אחד מהם בנפרד, כדי לברר עמו את הסיבה להחלטתו לפרוש (אף כי הסיבה די ידועה - אי סיפוק מרמת השכר) וינסו למנוע את העזיבה או לפחות לצמצם את ממדיה, מכיוון שמדובר בסך הכל בעובדים בעלי תרומה גבוהה, שהחברה מעוניינת בהישארותם בה.
תהיה תוצאת הבירור שעורכים ראשי החברה אשר תהיה - התופעה שבה קבוצה גדולה יחסית של אנשים קמה ומודיעה, כמעט במאורגן, על עזיבת מקום העבודה היא חדשה במגזר ההיי-טק מאז ימי הצמיחה המואצת של הענף ב-2000-1999. ההחלטה של קבוצה גדולה יחסית לקום ולעזוב את החברה מעידה על עליית מדרגה בקצב ההתאוששות הענף, הניכר מאז 2004.
סקר של מינהל תכנון, מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת, מראה כי ב-2005 חל היפוך מגמה ביחס שבין שיעור הפורשים מרצון ממקום העבודה לעומת שיעור הפורשים בגלל פיטורים: לראשונה שיעור העוזבים מרצון היה גבוה משיעור המפוטרים: 59% עזבו ביוזמתם, מסיבות שונות כמו היעדר אתגר מקצועי (בחלק גדול מהמקרים), שכר בלתי מספק, יחסים עכורים עם הממונים או עם החברים לעבודה וריחוק גיאוגרפי של מקום העבודה. ב-2004 היה שיעור העובדים שעזבו מרצון 46%.
"עובדים חדשים כיום בטוחים יותר בעצמם והם נוטים ליטול יוזמות ולבצע מעברים בין מעסיקים, בניגוד לתקופת המיתון, שבה הם חששו משינויים והעדיפו להישאר באותו מקום עבודה", אומר ראש מינהל תכנון, מחקר וכלכלה, בני פפרמן. לדבריו, הסיבה לכך היא הצמיחה במשק, המתבטאת בין השאר בכך שמספר המעסיקים הצופים גידול בפעילותם העסקית, גדול ב-18% לעומת מספרם ב-2004. יחד עם זאת, פפרמן אומר כי הציפיות של מעסיקים לגידול בפעילותם עדיין נמוכות בהשוואה לשנים 2000-1998.
"המעסיקים עדיין בוחנים בזהירות את המגמות במשק ואינם מזדרזים לקלוט עובדים במסות גדולות", אומר פפרמן. לדבריו, המיתון הארוך שפקד את המשק הישראלי עדיין משפיע על התנהלות המעסיקים והם יזדקקו ככל הנראה לתקופה נוספת של צמיחה בפעילות כדי לחזור ולקלוט עובדים כפי שעשו בסוף שנות ה-90.
ענף הפיננסים קולט
הענף הבולט במשק מבחינת קליטת כוח אדם הוא, לדברי פפרמן, הבנקאות והפיננסים. "אני נזכר באזהרות של ריקי בכר, לואי רוט ויתר ראשי הוועדים בבנקים, ולפיהן 5,000 עובדים יפוטרו מהבנקים אם הם יאולצו למכור את קופות הגמל וקרנות הנאמנות לחברות הביטוח ואינני יכול שלא לחייך", אומר פפרמן. "לא רק שזה לא קרה, אלא להיפך: הבנקים, חברות הביטוח, קרנות הפנסיה וחברות ההשקעה זקוקים למאות או אלפי עובדים חדשים", הוא קובע. ואכן, סקר של חברת נקודת פתיחה, בניהולו של אהוד כהן, מראה שהדרישה לכוח אדם בתחום שוק ההון היתה ברבעון הראשון של 2006 גבוהה ב-50%, לעומת הרבעון המקביל ב-2005, וב-20% לעומת הרבעון האחרון של 2005.
"השיפור בשוק העבודה, המתבטא בין השאר בגידול מבחינת מספר המשרות הפנויות במשק, יכול להיות הזדמנות טובה לבחון היום שינוי קריירה", קובע פפרמן. לדבריו, מי שחש כי מיצה את עצמו במקום העבודה הנוכחי או מבקש לעזבו מסיבה אחרת, טוב יעשה אם יתחיל לחפש עבודה בעודו עובד ולא ימתין עד לסיום עבודתו אצל המעסיק הקודם. "לאדם המחפש עבודה בעודו עובד, כוח מיקוח חזק יותר מול המעסיק הפוטנציאלי, לעומת מובטל המחפש עבודה", הוא אומר.
דליה נרקיס, מנכ"לית קבוצת מנפאואר-ישראל, העוסקת בהשמת עובדים, אומרת ש-2006 עומדת בסימן ירידה באבטלה (לכדי 8.7% ברבע הראשון), פחות פיטורי עובדים ובמקביל עלייה בביקוש לעובדים חדשים, הודות להתאוששות ההיי-טק וצמיחת ענף הפיננסים, הרגיעה הביטחונית היחסית וצמיחת הכלכלה האמריקאית. "חברות מאתרות כיום מספר גדול יותר של הזדמנויות עסקיות; רבות מהן גיבשו תוכניות הרחבה, לרבות פריצה לשווקים חדשים והדבר מחייב תוספת עובדים", היא אומרת.
"בתחום ההיי-טק, אינני יכולה לומר שהגענו לימי הבועה של 2000-1999, שכל מועמד ששלח פקס לחברה חש כמו מלך, אך משך הזמן הדרוש למציאת עבודה מתקצר והולך", אומרת נרקיס. "ולא רק אנשי התוכנה נדרשים כיום בענף ההיי-טק, אלא גם בעלי המקצועות הנלווים, כגון עובדי שיווק ומכירות, מנהלי משאבי אנוש ואנשי כספים".
במקצועות שוק ההון למיניהם דרושים, על פי נרקיס, בעיקר אנליסטים, יועצי השקעות, מנהלי מחלקות כספים ובעלי מקצועות סמוכים, כגון אנשי שיווק ומכירות, מנהלי משאבי אנוש וכספים, עובדי רכש ומנהלים אדמיניסטרטיוויים.
לדבריה, בצד ענפי ההיי-טק ושוק ההון, ובעצם הודות להם, מתפתח מגזר המספק שירותים לעובדים בשני ענפים אלה: עורכי דין, רואי חשבון, מאמני כושר, עובדים במרכזי ספא, עובדים בבתי קפה ומסעדות, יבואני רכב ואנשי חברות ליסינג.
לעומת עובדי ההיי-טק, הפיננסים והשירותים, הניידות של עובדים בתעשייה המסורתית חלשה למדי. "התעשייה חשופה לתחרות מול מפעלים במדינות שעלויות כוח האדם בהן נמוכות", אומרת נרקיס. "זו אחת הסיבות לכך שעובדים במגזר זה חשים פחות ביטחון בעצמם והם אינם נלהבים לבצע שינוי קריירה". לדבריה, גם הגיל הממוצע של עובדי התעשייה גבוה לעומת גילם של אלה המועסקים בענפי ההיי-טק, הפיננסים והשירותים.
"ככל שגיל העובד עולה, כך יורד רצונו לעזוב את מקום העבודה הנוכחי ולהתחיל בדרך חדשה", נרקיס אומרת. לדבריה, סיבה נוספת לנטייה נמוכה יותר לשינוי קריירה בקרב עובדי התעשייה נעוצה בכך ששיעור הבלתי מקצועיים או בעלי ההשכלה הנמוכה בקרב עובדים אלה גבוה יחסית, ומחקרים הראו כי בקרב בלתי מקצועיים ובעלי השכלה נמוכה, קיימת נטייה לקיבעון, לא לפרישה ושינויי קריירה.
"העובדה שהביקוש לעובדים מתחזק, אין פירושה שמיד עליך לארוז את חפציך האישיים ולעזוב את מקום העבודה הנוכחי", טוענת נרקיס. לדבריה, כדאי
היפוך מגמה בתחום הפרישה: שיעור העוזבים מרצון גבוה משיעור המפוטרים
חיים ביאור
29.5.2006 / 9:05